לפני 15 שנים. 11 בדצמבר 2008 בשעה 9:08
לפעמים באמת נראה לי שהפתרון הכי טוב זה לגמור עם הכל וזהו.
שיש גבול לכמה לימונדה אפשר להכין מהלימונים. בסוף נהיה כל כך חמוץ ומר בפה.
אני חושב שבהתנהלותי על גבי הכוכב הזה באמת השתדלתי לעשות טוב כל הזמן, כמה שיכולתי.
אם יש אלוהים, אני לא יודע על מה אני נענש. וכמה חזק אני מצופה להיות.
מצד שני אני אומר, יכול להיות יותר גרוע. עברתי משברים ושרדתי אותם. יצאתי מחוזק.
זו לא חוכמה להאמין כשהכל הולך טוב. האמונה באה לידי ביטוי בדיוק במצבים האלה.
האחריות שלי היא על הפעולות, לא על התוצאות. צריך להגיע למצב שאני עושה באמת כל מה שאני יכול.
נמאס לי שקשה.
אין עזרה, אין נחמה.
שומדבר טוב לא קורה. הכל הולך רע.
מפלס העצבים עולה על גדותיו, והתשוקה היחידה היא לביצוע מעשים הרסניים.
