היה סופ"ש טוב ופורה עם היורש (פעמיים כדורסל וכדורגל, פעמיים טקטיקו כשאחד מהמשחקים היה הטוב והמתוחכם ששיחקנו אי פעם לדעתי ובשניהם הוא ניצח, גולאש בשישי וספגטי עם כדורי בשר ברוטב בשבת, והרבה תקשורת צחוקים והשתובבויות) , ואחרי שהחזרתי אותו לחדרה וחזרתי בעצמי הגיעה העלמה.
היא הגיעה בתשע ורבע והתיישבנו לדבר על הכל. בלי כעס, מתוך מטרה להבין. היא האירה את עיני בכמה נקודות ואני שרתי לה את סטריינג'לאב של דפש שמילותיו מאוד התאימו. והיא היתה חזקה ויפהפייה וחכמה. הבינה שפעלתי מתוך מצוקה ופחד, והסבירה לי שכשחשתי נקודת שבירה הייתי חייב לנסות קודם לעמת את זה מולה ישירות. יש בי זונה שפלה ומניפולטיבית, ואם לא מחנכים אותה, כובשים אותה, מספקים אותה... היא מתפרצת. (גם העלמה קצת כזו, רק שזיהיתי את זה מהתחלה ופעלתי נמרצות כדי לטפל במקום הזה בצורה שלא תשאיר לה שום אופציה אלא להתאהב בי אנושות... וזה לא היה תמיד קל לי וטבעי, להיות כל כך דומיננטי מולה, שכן יופייה ועוצמתה כבשו אותי מהתחלה...)
עד כמה השיחה היתה אינטנסיבית וזורמת אפשר ללמוד מהעובדה שכשהלכתי לאולפן להחליף דיסק הזדעזעתי מהשעה שהורה השעון. חזרתי לטרקלין, שאלתי את העלמה מה השעה לדעתה. היא עשתה פרצוף חושב ואמרה : "אחת עשרה?" ... והיה 01:30. ארבע שעות וחצי...
היא שאלה אם יש בי רצון בכלל לנסות שוב, לא לוותר. אמרתי שיש, אך שאני פוחד, שאותם סימני שאלה עודם מנקרים בי. היא השיבה בחכמה שבשלב הזה לא יכולה להיות ידיעה, רק אמונה.
אחר כך חיממתי לה את המיטבולס, והלכנו למיטה להתכרבל במצעים שהחלפתי, והיא היתה דומיננטית ואמרה לי לרדת לה. (פעם ראשונה שהיא ביטאה את זה בקול רם). ואז הזדיינו והיא השפילה אותי בדיבורים על הויב שלה ואיומים משועשעים למצוא זין אחר וגמרתי, והיא אהבה את המבט התמים שלי במהלך האקט... "תמים כמו שרק סוטה יכול להיות" , ואז נרדמנו בארבע לפנות בוקר, חבוקים ורגועים.
לפני 15 שנים. 21 בדצמבר 2008 בשעה 10:24
