מתחת לפרווה

אתמול היה היום הקצר ביותר והלילה הארוך ביותר בשנה, וגם נר ראשון של חנוכה.
מכאן, מהאור הכי קטן, כל יום יהיה טיפטיפה יותר אור.

הייתי במצברוח נרגש לאורך היום. בזכות הפמדום של הלילה הקודם, ובזכות התקשורת והגילוי שהעלמה לא בורחת כשקשה. לא מוותרת עלי בקלות. דיוושתי למרכז לחבר את הפון שנותק, ובדרך חזרה קניתי לה גרביים עד מעל לברך עם פסים רוחביים בכל צבעי הקשת (שאיך שראיתי אותם חשבתי עליה... המוכרת לא ארזה למתנה עד שביקשתי, וכששאלתי אותה אם אני נראה כאילו זה בשבילי היא ענתה : "מגיעים לפה כל מיני... אני לא שואלת שאלות") ופיג'מת פליז ורודה וצמרירית עם הפנתר הורוד שגם נראתה לי מאוד מתאימה לה. (היה מבצע למצטרפות חדשות למועדון לקוחות אפרודיטה... אז נהייתי מצטרפת חדשה (: ) .

לפנות ערב, לפני שהיא הגיעה, ירדתי לצוד סופגניות מ-מיס, תוך מאבק מתוחכם ובלתי נלאה עם כל יתר עם ישראל שגדש את החנות. היא הגיעה ואהבה מאוד מאוד את המתנות ("יפה לך החנופה"), ואמרה שהיא מרגישה בפיג'מה כמו דובונית 'כפת לי. הדלקנו יחד נר ראשון והיא התפעלה מאיך בירכתי בהטעמה ובהתכוונות. זללנו סופגניות, סובבנו סביבון (יצא ה'). היא היתה שונה, ולחיוב. עקצה אותי, *ענתה* לי. זה היה מאוד מחרמן. הלקוח שלי שהיה צריך להגיע התקשר להגיד שהוא מאחר ברבע שעה, אז לקחתי אותה למיטה, "חיממתי לה את המיטבולס" (; , הגמרתי אותה בירידה ואז הזדיינו וגמרתי.

היא ישנה שעתיים בזמן שעבדתי, ואז טיגנתי לנו לביבות ויצאנו להופעה חגיגית של פישי הגדול במועדון השמונה (עם הרית'ם סקשן *שלי*!). נהניתי להשוויץ בה בפני המכרים שפגשנו, היא נהנתה מפישי (ואפילו קלטתי מבטים מחורמנים/מעריצים מצדה כשהוא שר שעשו לי אגרסיות, ואחר כך בבית השלכתי אותה בין שקיות הזבל שרבצו על הרצפה והיכתי אותה, לשמחתה הרבה...) ופישי הדליק נר ראשון ודיבר על איך גם אדם אחד יכול לעשות שינוי גדול בכוח האמונה.

בלילה חילקתי לה ציונים במחברת.
החלטתי לחזור בי מהכוונה להחמיר את הסטנדרטים בחודש השני, כך שמה שהיה מזכה אותה ב8 בחודש הראשון יהיה שווה רק 7 בחודש השני. גם כי אם זה טוב אז זה טוב, וגם כי נראה לי שציונים טובים יתנו לה יותר מוטיבציה. אז החלטתי שאלא אם כן היא מפשלת בגדול, אני אנסה לא להחמיר עם הציונים כדי לא להרוס את הסיכוי לממוצע טוב בסוף החודש.

אז נתתי לה 8.5 (עם מדבקות חדשות של גולגלות חייזריות צבעוניות) ב"אמון", "הקשבה", "התמודדות", "ביצ'יות" (יש רובריקות חדשות) וב"ליברליות".
10 ב"פמדום" (חשבתי שעל פמדום תמיד אתן 10, אלא אם לא יהיה...),
ו8 בכל השאר פרט ל"מלאכת בית" שהרגשתי שהיא קצת מזניחה לאחרונה ולכן קיבלה 7.5 . (הבוקר היא סידרה וניקתה מאוד יפה לפני שיצאה לעבודה, ואני עוד ישנתי...)

אני מרגיש שאני מתמלא באמונה. (יש מין במאמין)
לחוות אותה כך, דומיננטית, טיזרית... לדעת שגם היא מסוגלת לסובב אותי, להפוך אותי, לעורר אותי, להקטין אותי... להיות עזר כנגדי.
וכשזה מצטרף לכל היתרונות ה"נורמטיבים" הברורים שלה, האחריות, החכמה, נסיון החיים, האמינות, התקשורת, המשאבים הרגשיים...
והאהבה שלה להישלט, להתמסר, לשרת ("אני אוהבת את האכזריות שלך...")
והיופי המיוחד המפואר והעוצמתי שלה...

מרגיש שיש לי בידיים משו טוב.