הערכות הזמן היו אופטימיסטיות בטירוף באופן עקבי, ולעיתים קרובות מדי גם התגשמו במדויק מה שהגביר את ההיבריס.
לא נלקחו בחשבון בלת״מים על בסיס שעתי, יומי, חודשי, רבעוני, שנתי. הם כולם קורים, כמובן, כל הזמן. יותר כשזה ממש לא נוח והרבה פחות מתאים ובמילא יש לחץ מטורף בלי קשר.
כוח הרצון, האנרגיה, המוטיבציה, האמונה והיכולות האמנותיות והיצירתיות נלקחו כמובנות מאליהן ולא כמשאבים מתכלים ונשחקים שגם כך היו בניצול יתר וללא רזרבות, ולכן גם לא גובשה מחשבה על תשתית אספקה, התחדשות מאגרים, תרומות חיצוניות ומקורות לעזרה אפקטיבית.
צורך בהישענות לא נלקח בחשבון ולא הוכנו מקורות מתאימים.
לא ניתן משקל מספיק (או בכלל) לאובדן האמון המוחלט שלי בבני אדם, בגורמים טיפוליים מוסמכים ומקצועיים, באהבה, במיניות, ביכולת שלי לקבל עזרה אפקטיבית כלשהי מגורם חיצוני כלשהו, למחיר של בדידות קיומית מוחלטת כל כך והימנעות ממושכת וטוטאלית מחום אנושי ומאינטימיות ולהפעלה בלתי פוסקת של שליטה, הגבלה, הסללה ומניעה עצמית.
היתה אי בהירות יסודית לכך שהקושי שלי להימשך מינית, שכלית ורגשית מהווה מכשול משמעותי הרבה יותר מהקושי שלי למשוך במובנים האלה, ולפיכך לא גובשו שום תוכניות פעולה מעשיות להתמודדות.
לא ידעתי שיש עוד כל כך הרבה לאן ליפול.
לא נלקחה בחשבון שחיקה של הגוף בעקבות הגיל והעומס בצורה שתשפיע משמעותית גם על התפקוד והיכולות וגם על תחושת המסוגלות וההשלכות של היעדרה.
לא הבנתי כמה משותק יצירתית אהיה בעין הסערה.
לא לקחתי בחשבון אופציה של דיכאון קליני בלתי תפקודי ואת המשמעות שלו מבחינת ההתחייבויות שנטלתי על עצמי.
לא נתתי משקל מספיק לכמה אני חכם מדי לטובתי שלי חלקים קטנים מהזמן, וכמה אני מטומטם בצורה קיצונית בכל היתר.
הערכתי בצורה מדויקת מדי את יכולת העמידה שלי בכאב, בלי לקחת בחשבון את המחירים שנגבים.
לא ידעתי שאפשר גם להיחנק וגם לקפוא מקור באותו זמן.
היום בוטל לגמרי.
היום אני לא תפקודי, לא תקשורתי וטובע בנחשולים ומערבולות של כאב, שברון ובדידות.
התנצלתי עמוקות על מי שאיכזבתי היום, ועוד אתנצל.
אני חושב שהתכנית הגדולה כן טובה ושאין בלתה, אבל שנדרשות בה התאמות, במיוחד כאלו שמתחשבות בהיותי אנושי, פגוע מינית בצורה אקוטית עם טראומה מורכבת, שבור כנפיים, עם נפש זכוכית מנותצת למליון רסיסים דוקרניים על גבי לב שממשיך לפעום בעוצמות ולדמם ברגישות יתר במציאות עוינת ובתנאים הולכים ומחמירים עבורי.
אני מסתכל למטה מהקומה השביעית. אין לי שום רצון לקפוץ. אני בטוח לגמרי ברצון שלי לחיות. הערב הזה יפה. אני זקוק לעזרה שחייבת להיות מאוד מדויקת ואני יודע בעיקר לזהות מתי היא (כמעט תמיד) לא.