בצוהריים תפסתי קו 172 למרכז להחזיר מהטכנאי המצחיק עוד מכשיר אולפני ישן ששכב חסר שימוש ושהחלטתי לתקן ולהחיות.
בדרך חזרה תכננתי להצטייד במצרכים להכנת ראמן. עוד בספטמבר רכשתי צמד קערות ייעודיות בכחול מסתורי כי היתה לי פנטזיה להכין ראמן בחורף עם מישהי מיוחדת..
הלכתי ברגל מאזור הסנטר לשוק הכרמל, וב״מזרח מערב״ (התברברתי עד הסוף למטה וחזרה למעלה עד שמצאתי) אמרתי לבחור הנחמד שאני צריך מלא מצרכים שאני לא מבין בהם כלום. (איטריות ראמן, אצות נורי, נצרי במבוק, פטריות שיטאקה, סאקה, מירין, סויה בהירה, אצות קומבו 10*5 ס״מ, שמן סומסום, חומץ שרי). הוא היה מקסים ולבבי ועזר לי מאוד.
משם ניווטתי אינטואטיבית ל״טיב טעם״ במחלת בניינים לצוד את הpork belly, עצמות החזיר והבייקון המעושן אבל מסתבר שהסניף המיתולוגי שהיה שם כבר לא קיים. בסניף מאז״ה אין בכלל בשר לבן. גם לא בקינג ג׳ורג׳. אני לא נכנע בקלות, אז הדרמתי (עם כל המשקל על הגב בתיק הטיולים התכלת החדש) לכיוון נווה שאנן כי זכרתי שפעם היו רועים שם חזירים.
החנות הראשונה היתה סגורה.
החנות השניה היתה סגורה.
כבר החלטתי להתייאש, לדחות את התכניות לשבוע אחר. המצרכים ממזרח מערב הרי לא יתקלקלו.
באותו רגע ממש, אבל ממש כמו בסרט זיהיתי בזווית העיין חנות שלישית בפינה מול התחנה המרכזית. הייתי עובר שם כמה פעמים בשבוע כשהייתי נוסע להסדרי ראייה עם הבן שלי. שכחתי מקיומה.
החזירון ניצוד עם כשרות מהודרת של הרב מחפוד ועכשיו נשאר רק להשיג בייקון מעושן וקצת ירקות. נזכרתי שיש מעדניה רוסית ברח׳ עליה ליד השוק, לשם במילא היו מיודעות פני לצוד את הירקות ולהצטייד בעוד וודקה להמשך המשמעת האלכוהוליסטית במהלך השבוע.
כשחזרתי התחלתי בפריסת השלל על השולחן, בהשריית פטריות השיטאקה ובהכנת הציר.
הלכתי קרוב לודאי משהו כמו 7 ק״מ (בנוסף לג׳ים הבוקר) עם מה שהלך והצטבר לכ20 קילו על הגב. לא הציק לי המיניסקוס, ולמרות שנכחה חרדה גופנית, הרגשתי רוח חמימה נושפת מתחת לכנפיי, השראה אוהבת שסוחפת אותי להמשיך, להתעקש וליהנות מהדרך הזו. מהחיבור המחודש לעיר המשתנה. מהרגעים המוזרים שנקרו בדרכי. מלהיות מונע מרצון ומתשוקה. המוזה היא זו שהובילה אותי אל ההצלחה בסופו של דבר.
מחר אמשיך את הציר כשאקום. בצוהריים נכין יחדיו את הטארה, הביצים, התוספות (את הפטריות כבר כבשתי והן במקרר חושבות על מה שעשו), נפענח איך עובד הבמבוק הלכאורה מוכן אבל לא לגמרי. נסדר ממש יפה בקערות. הריח פה מטריף את הדעת.
או שיצא ממש גרוע, נזרוק הכל לפח ונזמין ראמן.
בכל מקרה יהיה מעניין, מצחיק, אמוציונאלי. אוהב. אולי גם לוהט.
אעדכן.