פיצית הגיעה בשעת שקיעה צבעונית עם תכנית משחק שונה לגמרי מהדייט לפני שבוע שעבדה כמו קסם.
ידעתי שהיא תגיע רעבה אחרי משמרת מהבוקר ואף אחד לא רוצה להיות בחברת ג׳ינג׳ית רעבה אם הוא יודע מה טוב בשבילו.
אז הכנתי סלט טרי, חזה עוף בקארי בנינג׳ה גריל, קישואים בנינג׳ה גריל גם, ומרק קוף ששהה זמן רב על סף רתיחה ולפיכך נשאר צלול ורווי טעמים.
היו לי המון סרטים לקראת המפגש, שלא אצליח להפעיל את המיניות שלי שוב... מחשבות ביקורתיות וקרות שמעודדות אותי לברוח מכל הסיפור. האסטרטגיה שלה היתה להרפות מנסיון לשלוט, להיות פסיבית וחמודה (וכמובן תקשורתית, אינסייטפול, עירנית וקשובה) ולראות איך זה מפעיל אותי להתחיל להתעסק בה יותר ויותר.
האסטרטגיה שלי היתה לפתוח את הלב, קודם כל כלפי עצמי, ואז גם מולה. לב חשוף וגלוי מול לב חשוף וגלוי. מילים יצרו את הגשרים.
גילינו שאיכשהו להיות מיילדומי מולה הרבה פחות מסריט אותי ומרגיש לי כמו היסחפות טבעית עם להבות תשוקה, במיוחד כשאני אוסף בכפות ידיי את שערה האדמוני לקוקיות מדומינות.
בילינו שש שעות שעברו מהר מדי. זקפה עקשנית התפתחה בתחתונים שהפעם לא הורדו. משכתי את כף ידה לשחק עם הזקפה (דרך הבגדים) בעודי מפליק וסוטר לה בעצימות רגישה. שמענו המון אלבומים ממש יפים. בכיתי כמה וכמה (וכמה) פעמים.
נינגתי לה במנדולינה ושרתי לה עם הגיטרה האקוסטית שני שירים מקוריים באינטימיות (ובסאונד) של האולפן.
דיברנו על הרבה דברים משמעותיים, היא עודדה אותי לבקש דברים שחשובים לי (לא משימה קלה לביצוע עבורי.. היחס שאני זקוק לו מא.נשים אחרים- אני צריך שהוא יגיע מהם, וולנטרית. אם אני צריך לבקש ולשרטט את זה, הערך של זה כבר דעך בעיניי. קבענו עוד שני דייטים לשבוע הבא בנוסף לשניים של השבוע (היא צריכה לתת משמרות ואצלי כל המשבצות נחטפות כמו מטריות חמות לאחר הגשם). הזמנתי אותה לשבת על כסא העבודה שלי באולפן (הרמן מילר) ולהתרשם מהלו״ז. היא צודקת, נצטרך פעמיים. אנחנו צריכות רצף.
לפני שהזמנתי לה מונית הרגשתי שאנחנו יפות במראה וביקשתי שנצטלם.
כשחיכינו למונית הצבעתי לשמיים: ״תראי את הירח!״ וכשהיא הרימה את ראשה ניצלתי את ההזדמנות לחפון אותה. הטריק הזה עובד כל פעם.