לפני 19 שנים. 29 בספטמבר 2005 בשעה 5:53
את השיר הזה כתבה לקוחה חולת סרטן שלי. הוא הולחן על ידי לקוחה אחרת וקיבל עיבוד ושירה רוקנרוליים עם טוויסט עצבני על ידי. אני נכנס לאולפן עכשיו לסיים אותו ואז הולך לדפוס להביא את העטיפות, לצרוב, לגבות את התשלום, ולשחרר אל העולם.
לא מרגישים דם
עד שנחסם.
לא מרגישים לב
עד שנאטם.
לא מרגישים מוח,
עד ששבץ מתחולל
ועוד הרבה יותר.
לא מרגישים כוח
עד שאין!
חיים שלמים ולא מרגישים
חיים שלמים ולא מרגישים
(איזה פרדוכס)
ופתאום כהרף עין,
בנקודת האל-חזור
מרגישים כאב גדול
מרגישים כאב גדול
ולפעמים כבר מאוחר
ולפעמים עדיין לא
זה כאן-מעבר למילים
זה כאן, זה כאן שמרגישים הכל!
לא מרגישים דם עד שנחסם
לא מרגישים לב עד שנאטם
לא מרגישים מוח, לא מרגישים כוח
עד שאין...
