סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 28 בספטמבר 2005 בשעה 5:51

מצב הרוח החל להתחפף לפני כמה ימים, בדיוק אחרי שאמרתי לחברי הטוב נדב שזה יום ההולדת הראשון מזה הרבה זמן שאני נכנס אליו במצברוח טוב ושלם עם עצמי. מיד אחר כך התחילו הקלפים במגדל ליפול. עכשיו אני שוכב בתחתית הבאר וממצמץ.
עוברים עלי ימים מאתגרים ואני מתמודד. בעצמי. זה בערך הסיפור. כל דיבורי ה"לא מאמין באהבה" בתגובות בפוסט הקודם גרמו לי לחשוב. זה הרי לא שאני לא מאמין באהבה זוגית רומנטית ומונוגמית. אהבה קיימת וזו עובדה. לא זכיתי להרגיש אותה בשנה האחרונה. וכנראה שלא רע לי מספיק כדי שאשאף להישטף על ידה בכל מחיר. כנראה שיש לי דרך לעבור ואני חייב לעבור אותה בעצמי.
אמנם פגשתי הרבה נשים בשנה האחרונה. לא התאהבתי באף אחת מהן. לא כי פחדתי. פחד מהתאהבות זה תירוץ נוח לשני הצדדים. לא התאהבתי כי לא התאהבתי. ובכל אחד מהמקרים גם ידעתי למה ואיפה זה נתקע.
אז החלטתי שאהבה יורדת בסולם סדר העדיפויות. אחרי קופיקו קריירה ועבודה. שקיומה או העדרה לא יהוו את מרכז הכובד של מצב הרוח שלי. שהדרך ל"אושר" שכולנו רודפים אחריו לא עוברת דרך התאהבות.
היו די והותר רגעים בשנה האחרונה בהם הייתי חלש מאוד ונוח לכיבוש ול"התלבשות". זמנים בהם הבדידות היתה כה נוכחת והפיתוי להיכלא במישי היה לכאורה בשיאו. זה פשוט לא הלך לשם. גם כשניסיתי. ותמיד תמיד מילות האהבה והאמון ששמעתי התחלפו בהודעות טלקומוניקטיביות זועמות במקרה הטוב, סכסוכים תחמונים ומלחמות בלוגים במקרה הפחות טוב, ושריפת דלתות ואיומים טלפוניים במקרה הלא טוב.
"אתה לא נותן לאף אחד לגעת בך, להתקרב"...אני שומע לא אחת. אני נוטה שלא להסכים.
המסדרון שמוביל לדלת הנעולה בכניסה ללב שלי פנוי ופתוח. הגישה חופשית והרשות נתונה. רק שבינתיים אף מפתח לא התאים ונסיונות השווא שרטו את האיזור.
ייתכן שהנסיון הרב בשתי זוגיויות ארוכות שנים עושה לי שירות רע. אני כבר יודע איך זה מתחיל, איך זה ממשיך, איך זה נגמר. בינתיים גם נצבר נסיון לא מבוטל בהתחלות, חיזורים, כיבושים. זה לא אומר שכשיגיע משו שיצלצל נכון, הנסיון ינוצל כדי לתקן טעויות עבר, וליצור משו חדש ומצמיח.

Belisana​(שולטת) - ונוס יקירי,

לפעמים כואב ונראה שהכאב הזה יהיה ניצחי ודווקא אז צריך לזכור ולשנן לעצמך שהוא זמני.
אני מניחה שאתה כן נותן להתקרב אבל עד לגבול מסוים, הגבול שבו אתה חושב שאתה עלול להפגע. כשתרשה לעצמך להפגע תוכל גם לאהוב ואז, אז תגיע האשה הנכונה לאותה תקופה. מאחלת לך שזה יקרה השנה ויקרה מהר. שתהיה לך שנה של אהבה לעצמך ולאחרים איש בפרווה:)
לפני 19 שנים
Cunt-ry ונוס - ונוס יקירי

לפעמים כואב ולפעמים פחות. לפעמים אהבה זה כמו פרפר מפרפר בערבה ...לפעמים אהבה זה כמו סוכריה בחנות של עלית...עם המוכרות הזקנות האלה והמשקפיים תלויות מהצאוור. אז קח פרי ותהיה לי בריא. אני מניחה שאתה יודע שאני כוסית קינקית אז אתה יודע מה לעשות - כלום כי יש לי חברה. אתה כן יכול לקרוא בבלוג שלי איך אני מאכילה אותה יוגורוט עם הרגלים שלי.

אז נשיקות ממי. היוגורט כפר קפא.
לפני 19 שנים
Shalhevet - דארלינג,יש משפט נדוש אך תחשוב עליו ....
רק אהבה תביא אהבה.

והאמת...בסוף האהבה תגיע אליך,זה בטוח,והיופי שבעניין
זה שאין לדעת מהיכן היא תצוץ.
אז לפתוח עיינים ,לחייך לעולם והעולם יחייך אליך.

ג'וינט שמנמן בהחלט יכול לתמוך בזמן ההמתנה :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י