חוסר הבטחון שלי לגבי השיר הזה (העשירי תוך שלושה חודשים) התפוגג כבר אתמול בבוקר ובן אמר שהוא "fire!".
הוא מאוד מלודי עם מקצב רוק מהיר באווירת אייטיז ואני מתכנן סולו גיטרה כמו של אדי ואן היילן בBeat It.
אני חושב שהעיסוק בנושא הזה התלבש על הספקות שתמיד קיימים בתהליך יצירה והגביר אותם. זה מפחיד להודות שאני בעצם לא כזה נחמד ופתוח כמו שאני אוהב לחשוב על עצמי ושאני למעשה עוטה שריון בלתי נראה שמבודד אותי.
If you ask me how i am
I’ll start to open up but then
You’ll shortly cut me off
And start to ramble about yourself
You’ll get all anxious and explain
Why i shouldn’t feel like that
Play the devil’s advocate
Suggest solutions give advice
No one ever listens
Why is empathy so hard
I don’t enjoy your company
I don’t feel it as harmony
I’d rather pay than be in debt
I’d rather give than need to get
I don’t think you are good for me
I hide my animosity
I don’t trust your intention
It’s an unsecured connection
I cringe at their vulgar voices
Kicking at my brain
Narcissistic egos
Pollute me with disdain
They don’t see that they’re imposing
Blind to my unease
The things i do for money
The things i do to please
It’s your world
And i’m a migrant worker
I don’t enjoy your company
I don’t feel it as harmony
I’d rather pay than be in debt
I’d rather give than need to get
I don’t think you are good for me
I hide my animosity
I don’t trust your intention
It’s an unsecured connection
Setting boundaries
Having them trampled
Manipulated
Gaslighted
Molested and abandoned
I’ve given up on love
There’s a price tag pinned to it
And the love i get is useless
Like a shoe that doesn’t fit
Hell is other people
But no person is an island
I’m inclined to be avoidant
But it’s just a form of dying