מתחת לפרווה

אני שוהה המון עם עצמי לאחרונה.
מדבר בעיקר עם עצמי
עושה סקס בעיקר עם עצמי
אוכל עם עצמי
ישן עם עצמי

לפני שאני נרדם עולות בי שורות בחרוזים
כמו
"נודף ממך ניחוח בושת מר"
(מתחרז עם קר, מנוכר, מוזר, אכזר, מוכר)

השינה היא ספקטקולרית.
המון חלומות
המון אנשים, את רובם לא ראיתי זמן רב.
המון מחשבות
הן יכולות להישאר אמורפיות, חצי אפויות, בלתי מבוטאות.
אני מבין אותן גם כך.

רותם את עצמי לגיטרה החשמלית כמו חמור למחרשתו, ויאללה לעבודה.