קבענו שהיא תגיע ב18:00 עם שק בשביל לקחת את כל חפציה, אבל לא היה שק בידייה כשפתחתי לה את הדלת ותחת זאת התרחשה ההתכתבות הזאת קצת לפני שהגיעה:
כשכבר החשיך ודיברנו ודיברנו והיא הקשיבה לגיידים שיצרתי לכל השירים באלבום והתרגשה וחזרנו לסלון ודיברנו עוד שאלתי אותה:
״בעצם לא באת לקחת את הדברים שלך, נכון?״.
היא טוענת שאני עקשנית וקשה בדיוק כמוה ואף יותר. אני לא יודעת על מה היא מדברת. היא ילדה קטנה, ערמומית וחלקלקה.
היא שאלה איפה הבושם שקניתי לה וזחלתי לחדר השינה להביא אותו. שמחתי שזכיתי להריח אותו עליה (הוא מאוד הולם אותה) במקום להחזיר אותו לחנות.
היא שטפה את הכלים שהצטברו לי בימים האחרונים בגלל כל הלחץ והצער בזמן שהלכתי ודעכתי לקראת שינה.
ביקשתי ממנה להחליף לפיג׳מה.
בלילה נשלחו ידיים מתוך שינה, ובבוקר התעוררנו עם צחוק, זקפה ואינטימיות אחרי כמעט שבועיים של קצרים בתקשורת, חבטת ראשים בקירות והקפות אינסופיות בכיכר המריבות.
היא הציעה לי חברות במסלול פרימיום דה לוקס וניהלנו משא ומתן על כמה היא תצטרך להוסיף לי לדמי המנוי החודשיים 😜 .
היא מיהרה ללכת אחרי קפה ותכנון המשך הלו״ז הזוגי לשבוע, וכשנכנסתי לאולפן מצאתי ליד המחשב פתק שהשאירה לי: