עוד לא החלמתי לגמרי אבל אני במגמת שיפור ניכרת בזכות הטיפול המסור שלי.
אתמול כדי להצליח לנוח שכרתי סרט באפל טיוי (אין לי טלוויזיה, אני לא רואה סדרות ובדר״כ אין לי סבלנות לצפיה פאסיבית אלא אם כן זה בקולנוע).
זה היה ״Spinal Tap II: The End Continues״ ואני חושב שהוא מתעלה על המקור בזכות הזיקנה של חברי הלהקה שמצטלמת בצורה כל כך יפה, עמוקה ונוגעת ללב, הופעות האורח של פול מקרטני (שנראה מדהים בגיל 83) ושל אלטון ג׳ון, האנרגיות של המתופפת הלסבית הצעירה והמוכשרת (11 המתופפים הקודמים של הלהקה הפיקטיבית מתו בתאונות ביזאריות שונות) ואותו הומור ניואנסים יבשושי בניצוחו של הלב הענק של רוב ריינר.
כל כך התלהבתי שמיד אחר כך ראיתי את הסרט המקורי כדי להבין טוב יותר את הקריצות לעבר ואז שוב את השני, שהוא שיר אהבה לרוקנ׳רול שלמרות כל ההספדים והעולם המשתנה עדיין חי וקיים ועוד לא אמר את המילה האחרונה. 🤘🎸
וכמו שהבטחתי לעצמי, הכנתי לי שוקו מפנק מושלם.