האקס מלאכית שחורה האקס ונילית היתה כאן היום. למעשה ממש עכשיו הלכה. למעשה, להגיד שהיא הלכה זה יהיה לא ממש נכון. נאלצתי למשוך ולדחוף אותה פיזית החוצה מהדירה כדי שתלך. וזה אחרי מסכת של שעה שבה היא סרבה ללכת עד שתבין "מה עשתה לא בסדר"
בהתחלה ביקשתי שתלך, אחר כך דרשתי שתלך, אחר כך צעקתי שתלך, אחר כך ניסיתי להיות רגוע כדי שתלך ובסוף כאמור תפסתי אותה בפרקי ידייה והעפתי אותה. לא היתה דרך אחרת.
זה היה מזעזע. אני עדיין מתנשף. היא התנהגה בצורה לא שפויה. במאבקים שקדמו להעפה הסופית היא כבר יצאה ואז שכחה את הצעיף וכשפתחתי את הדלת להושיט לה אותו היא נדחקה פנימה חזרה, וגם הסכימה ללכת רק בתנאי שארד איתה לטיול אבל השאירה את התיק בבית מה שגרר חזרה נוספת. היא נאבקה ושרטה ודיברה לא יפה ללא כל סיבה נראית לעין.
הערב התחיל נחמד בפשטידת ירקות שהכנתי לכבודה (וגם סלט מושקע) . חיבוק ארוך של געגוע ומבטים חמים. מזגתי לה מהיין שקניתי במיוחד וישבנו על הספה ודיברנו. היא היתה בהחלט חרמנית ומעוררת...הצלפתי בה, זיינתי אותה עם היד שלי...היא נאנחה והתפתלה ואז לחשה "הפסקה" והתחילה לבכות בזרועותי. חיבקתי אותה ונישקתי וליטפתי וניחמתי. ואז היא אמרה שהיא עייפה ורוצה לישון והלכה למיטה.
ישבתי קצת על המחשב, ואז כיביתי את הנרות והאורות והמוסיקה ובאתי למיטה לישון. הנחתי את ידי סביבה וסינכרנו את נשימותינו..ואז לפתע היא קמה ואמרה שהיא הולכת. היא התלבשה והתארגנה, ואז נכנסה למיטה והתחילה לדבר איתי על מה שהיה. השיחה חירמנה אותה והיא נתקפה פרץ של מרץ והביאה את הקולר והרצועה וביקשה שאקשור אותה. אמרתי לה שאין לי חשק והיא התחילה להתעצבן. בסוף הצלפתי בה קצת, היא מצצה לי וזיינתי אותה. היא גמרה פעמיים. אני לא.
ואז, כחשבתי שאפשר כבר ללכת לישון, היא רצתה עוד, והתחילה להגיד לי שהיא לא מרגישה אהובה ובטוחה וכל מיני דברים כאלו. ירדה לקנות סיגריות. חזרה. המשיכה להציק. התחילה לריב. ואז התחילה השעה שתיארתי בפיסקה האחרונה.
בעודי גורר אותה החוצה היא מלמלה "אני אלך למשטרה ואגיד שאתה מרביץ לי"...בעעע...
תמיד טענתי שהונילים הם הכי לא נורמאלים אבל זה כבר עובר כל גבול...
האם עוררתי מחלת נפש חבויה אצלה?
האם היא פשוט דרמה קווין שאיבדה שליטה?
בחיים לא היה לי דבר כזה...בדר"כ מספיק שאראה לא כל כך בעניין שהבחורה תשאל אם אני רוצה שהיא תלך...בטח שאם אני אבקש במפגיע...וודאי וודאי שאם אני אצרח בפעם המאה "די! לכי מפה! קישתא! אני לא רוצה לראות אותך!"
וואו
איזה לילה
מקווה שהוא נגמר
...אה ו..בייב...
WE ARE SO OVER
לפני 19 שנים. 21 באוקטובר 2005 בשעה 1:08