מתחת לפרווה

ארבעה מתוך שבעת הימים האחרונים היו יבשים, שזה הרוב.

הכנסתי את עצמי לפינה דחוקה עם השלמת העיבודים שצריכים להיות מוכנים לפורים. אלו שירים ומחרוזות מתוך ״לה לה לנד״, ״מאמא מיה״ ו״סיפור הפרברים״ ויש המון שכבות של תזמור שעליי להוציא לפי שמיעה, לנגן ולגרום להם להישמע כמו תזמורת חיה.

מצד שני אין כמו דדליין רצחני כדי להמריץ את הסוסים ואם כבר להיות בהיסטריה עדיף שזה יהיה לפרק זמן קצר.

מדי פעם במהלך ימי העבודה הארוכים המוח תובע הפסקה. בבוקר הייתי אצל האוסטאופת ולאחר שחזרתי ועבדתי שעתיים הרגשתי דחף מבעבע באזור האגן.

בזכות התרגול עם אפליקציית הקיגלים כבר כמעט חודשיים שרירי רצפת האגן שלי התחזקו משמעותית ואני מרגיש אותם מתכווצים בצורה ונילית ספונטנית כשאני רואה נשים יפות ברחוב או באוטובוס (אני גם ממשיך לרקוד כל יום, אתמול פיזזתי עם "I'm Still Standing").

הלכתי למיטה לאונן.

אני מקפיד להתפשט לגמרי, לקחת את הזמן, להתלטף עם עצמי, לפעמים להדליק את נר הStrawberry Pound Cake. להשתמש בLube. זה שינוי מהותי, רוב חיי זה היה פשוט לשלוף ולגמור עם זה כמה שיותר מהר.

עדיין אין לי ממש פנטזיות או מישהי לפנטז עליה אבל איכשהו בזכות התחזקות החומרה אני מצליח לדרדס איזה נרטיב מנטאלי אמורפי במסגרת המגבלות שהטלתי על עצמי (דברים שבאמת הייתי רוצה שיקרו עם נשים אמיתיות, בלי פורנו או גירוי ויזואלי ובלי אקסיות).

היום הרגשתי קפיצת גדילה משמעותית וממש זיינתי לעצמי את כף היד (גם עברתי משום מה ליד שמאל) בתנועות אגן נמרצות. אני משתדל למשוך לאזור ה15 דק׳. בהפסקה הבאה עשיתי סיבוב שני וגם אותו לא חיפפתי.

קשה באימונים-עוד יותר קשה בקרב.

אני מתרגש לקראת החופשה הרומנטית עם עצמי בצפון בתקווה שלא תפרוץ מלחמה שתקלקל את התוכניות ושאצליח להשלים את העיבודים בזמן.