כל השכונה אפופת עשן עם גברים עומדים סביב מדורות קטנות ו(כנראה) שורפים את המכשפות.
הלכתי לג׳ים אחרי האזעקה השלישית ובדרך תפסה אותי התראה. כשהגעתי לקאנטרי נעמדתי עם יתר המתאמנים ליד המקלט וחיכינו לטילים שבישראל, בניגוד לאוטובוסים, בדרך כלל מגיעים בדיוק בזמן.
כשהסתיים האירוע התחלתי אימון משקולות (באתי עם בגד ים במקום תחתונים ושקית בד עם מטלטלי כדי שאוכל להשתמש בלוקרים הקטנים ולא אצטרך להיכנס למקלחות של מיידנק) אבל אחרי שני סטים בלבד אחד העובדים נפנף בידיו כדי שאוריד את האוזניות ואמר שסוגרים את הקאנטרי בגלל ריבוי האזעקות.
בדרך לשם ובחזרה פגשתי את מרגריטה החמודה שהתאמנה במתקנים הציבוריים. לא ראיתי אותה זמן מה למרות שלפני כחודשיים היינו מתכתבות בקטנה כמעט מדי ערב. היא אמרה שאיבדה את כל המספרים בטלפון (היה לי שילוב של תמיהה והקלה כשהפסיקה לכתוב לי). הכרנו כשהחמיאה לי על שגרת האימונים שלי לפני כשנתיים וכשהתחיל החורף העזתי לבקש ממנה את הפון. היא בוכרית ונראה לי שצעירה ממני בעשור בערך. אני לא חושב שאנחנו מתאימות אבל זה בריא לפלרטט ולהתאמן בלדבר עם זרות.
עברתי בגבעה הירוקה להשוויץ בתמונה של פריחת הסחלב שלי ולקנות לעצמי פרחים כי אני שווה את זה.