היה שקר לבן שהייתי מספר.
לילה היתה חתולה משוחררת מבחינה חברתית ואהבה להתיישב על אורחים. כשהתמזל מזלה לשבת על אורח/ת אוהבי חיות, הם היו מתפעלים מההתמסרות שלה ושואלים אם היא ככה עם כולם. הייתי עונה שלא, מפיתום...לא הייתי מלטף אותה בעצמי ופירגנתי לה את תשומת הלב ולאורח/ת את תחושת המיוחדות. זה נראה לי חבל להרוס. בפעמים שעניתי את האמת התבאסו גם החתולה וגם האורחים.
כל זאת אני מספר, כי חברה שלי שמעה אותי מתוודה על הסיפור הזה והחליטה שאני מוריד אותה אנרגטית ושהיא רוצה לסיים את הקשר החברי בינינו לעולם ולעולמי עולמיא.
אני רגיל שחושבים (ובעיקר חושבות) עלי דברים נוראיים ומייחסים לי תכונות שטניות. אבל אני יוצא מנקודת הנחה שמי שחשבה עלי כך בעבר ובכל זאת נשארה חברה שלי עשתה חישוב שלמרות היותי שטן מהלך מניפולטיבי ומרושע, עדיין קיימים בי יתרונות ששווים את החסרונות.
כנראה שטעיתי, לפחות במקרה הזה.
וכנראה שאם מתחילים עם שקר כזה, צריך להמשיך אותו גם אחרי שהחתולה מתה.
בכל מקרה מסתמן "שבוע שיגועים לדן" בגן עדן. הייתי מאיים לפרק אותם כשאגיע לשם, אבל כנראה שפני מועדות לגהנום...
לפני 19 שנים. 27 באוקטובר 2005 בשעה 9:50