מתחת לפרווה

בסרט "קזינו" גוער ג'ו פשי ב..אממ...מי זה היה? אולי דה נירו? שמאבד את שיקול הדעת בגלל רגשותיו לשרון סטון הזונה "Over a woman?!? over a woman, Jack?"

וכך גמני גוער בעצמי על הכמיהה המטורפת הזו שלא מאפשרת לי לחיות בצורה סדירה כבר למעלה משבוע. אולי אני צריך לחטוף אותה וזהו. לחטוף חיילת...הזיכרון החי שלה בראשי מתעמם והולך...אני צריך עוד מנה, הסטלה ירדה, וצמחה לה דודא חריפה....
די!
לא צריך טובות

אולי באמת נכון יותר ללכת לאט לאט, סך הכל אפילו אם היא מושלמת בעיני כשהיא מונחת כך על המדף, ייתכן שהמציאות מגלה אי התאמות וקילקולים ברגע שמנסים להפעיל בתנאי שטח...והרי אין שום מחויבות ושום דבר, ומעבר לנשיקות (מ ד ה י מ ו ת ) והטלת מום בכף היד עוד לא עשינו כלום...

אולי צודקים כל אלה שאומרים לי לא למהר להרגיש ולדווח על זה, לא לרוץ, לקחת את הדברים באיזי ובקצב שלהם, לזרום, לשוט, לדוג דגים ולבהות בשמש הסתוית נעלמת מבעד לעננים השחורים ומבשרי הרעה.

אוובר א וומן, דן? ... ויש לי מה לעשות, יש לי חיים, יש לי עבודה, אני נוסע להביא את קופיקו היום, התחלתי לטפל בהרבה מטלות ויש לי עוד הרבה לטפל בהן, אני חופשי עצמאי בריא ומאושר, העולם יכול להסתובב לי על קצה הזין, כווססשלאמאמא של כל הזונות.

זה פשוט שאני רוצה....אני רוצההההההההההההה.....ואני לא יכול שלא לרצות....דאמממ...

בשביל מה עברתי שנת אימונים מפרכת מול עילית הדומיות המטורפות ביותר?? בשביל שירעדו לי הביצים כמו איזה שחקן מהנוער ברבע הגמר? איזו בושה! אני, ונוס בפרווה-מאלף מלכות, ממיס קרחונים, מגלה יבשות, האיש שנולד עם הזין ביד...(( ; מוצא את עצמו מחכה לפון?!?

טיים-אאוט! לסדר את הראש, להפסיק לתת ריספקט לקבוצה היריבה, להתרכז בהגנה, לעבוד בסבלנות בהתקפה כמו שאני יודע...

זה כמו עם שוקולד...כשהבנתי שהוא משמין אותי ועושה לי חצ'קונים וממכר אותי לאכול עוד ממנו, כשבאמת הבנתי את זה בצורה עמוקה, התחלתי פשוט לרצות אותו פחות...אני עדיין אוהב אותו, ומפעם לפעם כשגובר עלי היצר גם נוגס בו בהנאה, אבל עצם ההכרה בזה שרב בו הנזק על התועלת גורמת לו להיות פחות מושך בעיני...
...
...אוף עכשיו נהיה לי חשק לשוקולד ( ;