סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)

!

לפני 19 שנים. 8 בנובמבר 2005 בשעה 22:59

לפתע היא מתרוממת, מתבוננת במבט מוזר, ואומרת : "אני זזה"

ואני בדיוק חשבתי לפתות אותה בנשיקות נסוגות

מה אני מרגיש?.........
.
.
.

זו לא תחושה טובה. זה בכי. אילו ההשפרצות הראשונות של לבה מהר הגעש לפני שהוא מתפרץ. יש בהן משו פיוטי, עדין...שובלים חמודים של בזלת נוזלית לוהטת ומכלה.

אני אהרוג אותה. אני אחטוף אותה ואכניס לה אגרופים ואקשור אותה למיטה.

אני אראה אותה שוב, כך אמרה. עוד הרבה.

אני מתגעגע נורא וגם רעב

פיזית רעב

לא אכלתי ארוחת ערב, עבדתי מהצהריים, היא הגיעה...מאז נכבו המחשבות. לא שהיו קודם מחשבות מלבדה.

אני אצוד אותה ואעשה אותה על הגריל. היא תהיה מתוקה ורכה מבפנים ופריכה וחרוכה מבחוץ.
נראה אותה מרימה את הגבות בצורה הסקסית הטיזרית שלה אז.

יור גוינג דאון ביצ'! עכשיו אני אגייס מילואים! אני קורא לפאקינג חיל פרשים! אציב פנסיונרים בחזית שישמשו בשר תותחים ואז יחידות הקומנדו שלי יפלשו. זה לא יעבור לך בשלום....
הערב אני מתייחד עם הקורבנות...מחר בבוקר-פול בלוון אסולט. לא לוקח שבויים.

אני רעב. פאאאאאאאאק זה לא בריא ככה. אוף. פאק. דאמ. מרד. כוס!!!!!!!

אולי אני בכלל צריך להיות הומו, אצלם הכל פשוט. שני גברים, מגיעים להבנה, אתה רוצה, אני רוצה, יאללה מרביצים וזהו. מדברים אחרי שנרגעים.
אהההההההההה אני בוער בוער בוער. זה אפילו לא בקטע של לעשות ביד. זהו. נמאס לי מהיד. היד כבר לא עושה לי את זה. יש ריחוק רגשי ביני לבין היד. משבר ביחסים.
ואוף הריח שלה על היד שלי. איזה פרדוקס...עכשיו אני מסניף ונזכר בפרצופים המחייכים של יעל ועפרה מהמכולת למטה כשהצגתי להם מהרחוב את הסוטה הצעירה בעודי מלווה אותה למטה. זונה, אני אהרוג אותה. איך נהייתי בן 15 פתאום?
אני מכור וזה לא מצחיק בכלל. מכל ההתמכרויות שלי זו היחידה שלא בשליטה ולא מרוסנת ולא אבל ממש לא בריאה לי. אני בקטע קשה הלילה. המהות שלי, הבפנים שלי, מגורדים על פומפיה דקה מאוד. זה לא כואב בצורה הרגילה...זה פשוט מחרפן. כמו צליל ארוך ודק שלא נפסק רק בלי הצרימה. ודי בא לי למות ומה אני צריך את כל החרא הזה ואולי לשמור על שפיות זה רעיון טוב יותר ואולי צריך להישמר מנשים שעושות לי ככה. אולי זה לא. אולי זה לא. אולי זה סיבה לכתוב שיר ואולי זו סיבה להשתכר עוד כמו לוזר וללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר ולוותר על עשייה. אני כותב לעצמי, אני מדבר אל עצמי. אני חי בשביל עצמי. ממש כמו קישקשתא.
אם יש אלוהים או איזשהו סוג של צדק תחת השמיים, יופיע עכשיו!
יצאתי אפס, יצאתי קטן...נשלט....מכור....גבר מאוהב בצורה מגושמת וגמלונית..."נגעתי בעיניה לחצתי את פני המוכתמות...לעולם לא אהיה נקי שוב" אולי אני לא חזק מספיק בשביל להתמודד בליגות שאני רוצה. אולי האגו שלי כותב צ'קים שהגוף לא יכול לפרוע. שתיים בבוקר...אני אוכל הרינג כבוש וסיגרים מרוקאים ואקנח בשוקולד. לא טוב לי. וזהו . בא לי לבכות. כואבת לי הבטן ואני עייף ומחוק. ולא לא לא מסופק. אפילו לא קצת.

scarlettempress{L} - סבל מתוק. אולי זאת באמת סיבה לכתוב שיר - הסיבה הכי טובה לעניות דעתי.
מקווה שהיא לא תגרום לך לחכות יותר מדי... :)
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י