בערב יום ההולדת (זה כמו חג, ולכן יש גם ערב חג) הרגשתי די חרא כפי שניתן היה להבין מהפוסט הקודם. לא הייתי במצברוח סוציאלי, בכיתי קצת ואכלתי ביסלי, וניסיתי ללכת לישון אך לא נרדמתי. אחרי חצות משו התחיל להשתנות קצת בהרגשה, ובאחת וחצי הגיעה הפיינליסטית להביא לי את מתנת יום ההולדת השנייה - שולחן שחור בעיצוב צבונבוני לסלון, שלושה נרות אדומים ריחניים, וקוביית עזרה ראשונה. (הראשונה, שקיבלתי יום קודם, הייתה זוג מכנסי ויניל שמכסים כל מה שמכנסיים ארוכים אמורים לכסות - חוץ מאת התחת והמפשעה) . דיברנו עד שלוש ומשו, ליוויתי אותה והלכתי לישון.
בוקר היומולדת נפתח אופטימי בהרבה מהימים שקדמו לו, לצהלולי החדווה של הפון שהביא לשם שינוי גם בשורות חיוביות. לקוח רצה לבוא, סיפרתי שזה יום הולדתי, הוא שאל מה אני רוצה מתנה, הרצתי בראש את רשימת הדברים הקטנים אך הכרחיים שחסרו לי כל השבוע, והשבתי "דאודורנט". כשהוא הגיע הוא הביא גם אקס ספריי, וגם בקבוק מעוצב ביוקרתיות מופגנת של הבושם החדש של פאקורבאן. האקסית לקחה למכבסה מחצית מהר הכביסה שהצטבר ותלתה את הכבסים לאחר מכן, ואז לאחר שסיימתי לעבוד חזרה עם בלונים אדומים ולבנים מנופחים בהליום, עוף בגריל, אורז, ירקות לסלט, עוגות לקינוח, ובקבוק גדול של לף ברון. (אמרתי לה שאני מעדיף את זה על מסעדה יקרה שהיא הציעה). קיבלתי ממנה שלל מתנות עטופות באהבה : קופסא ענקית עם אטמי אזניים (אני ישן רק בעזרתם עוד מגיל 16), בוקסרז סקסיים, טישירט מודפסת שעוצבה במיוחד בשבילי עם רעיון שהיה לי פעם (התמרור של העבודות בכביש עם כיתוב "חבר אתה חופר") , מצית זיפו-ית אדומה עם תמונה של מרלין מונרו, בקבוק פלאסק כסוף, וכרטיס ברכה צבעוני.
אחרי האוכל קפצה ידידת הנעורים שלי גבריאלה לביקור והביאה קוביית סיוע הומניטרי, ולאחר מכן הלכתי להסתפר. (אני תמיד נזכר, כשהספר מגלח את השיער מהצדדים, איך אלילתי אמרה לי פעם שכשאני מסתפר אני נהיה רע. ) הספר השקיע לכבוד יום הולדתי, ויצאתי עם תספורת תוכי מקדימה ונחש צפע מאחורה. עשיתי סיבוב קניות קצר של שאר הדברים שחסרו לי (נוזל כלים...איזו הקלה. וגם נורה כחולה לסלון במקום הקודמת שנשרפה - רק שהחדשה היא פלורסנטית, גם עושה אור יותר מכושף וגם אקולוגית יותר) . בדרך הביתה עלה לי רעיון, וכשחזרתי קידמתי אותו - בטלפונים לזונותי הבכירות, שנתאסף אצלי ב23 ואז נלך למסיבה בפמלייה.
ב18:30 הגיעה העלמה לביקור וחיבוק והביאה בקבוק סאת'רן קומפורט (הליקר האהוב עלי משחר נעוריי). הגיעה הודעה אדומה שביקשה שאביא למסיבה את השיר החדש על דיסק, וניצלתי את ההזדמנות לעשות שינויים במיקס ובמאסטרינג כי לא הייתי שלם עם הגרסא שהעלתי לטיוב. מפה לשם כבר נהיה 22, והייתי צריך להתחיל בטיפוח. גזזתי צפורניים, גילחתי את אשכיי, הורדתי שיערות מהחזה והבטן, התקלחתי והתגלחתי, ואף צחצחתי שיניים. הברכות בשרשור היומולדת ובפרטי המשיכו להתווסף ומדי פעם גם היה פון מברך.
קצת לפני 23 הגיעה הפרונטלית, אחריה הפיינליסטית, ולבסוף האקסית. בהתחלה היה קצת קפוא ומתוח, אבל אחרי סיבוב שתיה נשבר הקרח, ונוצרה תמונה מאוד יפה : הסלון המואר באור ורוד וכחול, במרכזו "רכבת" של בחורות שקושרות את המחוכים, ומלמטה קהל נלהב שצופה דרך הויטרינה השקופה. נהניתי לראות אותן משתפות פעולה ולהאזין לשיחת הזונות שלהן, המשכתי לשכר אותן (ואת עצמי) בשקדנות, שיעול שהסתבך שלח אותי להקיא בשירותים את ארוחת הערב (שאריות של ארוחת הצהריים), שמענו את השיר החדש והבנות רקדו ושרו (חמודות...) , ניקיתי את התחת ביראת קודש, והתחלתי להתלבש.
היתה לי התלבטות, שכן כאמור המכנסיים היו רק מהירכיים ומטה, והרגשתי שזה לא כל כך ראוי ואולי אף מסוכן להסתובב ככה ברחוב, כשהמגן היחיד על מבושיי הוא חוטיני אדום שחור קטנטן. אז כדי לא למשוך יותר מדי תשומת לב, חשבתי ללבוש מעל את חצאית הטוטו הלבנה שלי. (: היה גם רעיון ללבוש בגד ים מעל החוטיני ולהוריד אותו במסיבה, אבל לבסוף החלטתי שאני הולך ככה ושלא איכפת לי שאבריבאדי וויל סי מיי באטט. גופייה שחורה צמודה, אולסטאר אדומות ובלויות, ונצנצים סגולים בשיער השלימו את הלוק.
משכנו הרבה צומי בדרכנו הקצרה למסיבה. השכונה רגשה ותססה, חבורת בנות שחלפה על פנינו אמרה בהתרגשות : "הם כנופיית סאדומאזו",(והאחרונה מביניהן, היפה ביותר, והממזרית למראה הציצה בעיני, הורידה מבטה לכיוון הזין, וחייכה) . שני בחורים הציעו לנו לבוא למסיבה הפרטית בביתם, ומנהל הפאב למטה קרא לי "נסיךךך ! " כמנהגו.
המסיבה...אוחח, המסיבה. (:
כולם בירכו אותי וחייכו אלי, כשהיה אייטיז רקדתי והשתובבתי, הבנות היו אקסרא-מתירניות כלפיי, הזמן זרם לי כריחוף מתמשך ומענג, הולכתי את הכלב האנושי הגזעי והמקסים ברצועה, כל הזמן שאלו אותי מתי כבר הסשן, ואז אונו לקחה אותי לשיחה של לפני עלייה לבמה. אמרתי לה שאני בדיוק במצב שהיא תמיד אומרת לי בחצי גערה חצי חיוך מקסים : "דן, אתה שיכור ! " , והקשבתי להוראותיה ותכנוניה. היא היתה כל כך חמודה ודואגת, ופתאום התחילה לי סחרחורת כזו, שמגיעה אחרי השלוק האחד יותר מדי. זה לא ששתיתי כל כך הרבה, אבל ההתרגשות והאינטנסיביות עשו את שלהם. לקחתי מים מהבר, חיכיתי על הבמה, וניסיתי לאושש את נשימתי ושהעולם יפסיק להטלטל כל כך. הבאסים המודגשים על הבמה לא ממש עזרו, ואז אונו התקרבה ושאלה בדאגה אם אני מוכן. "נולדתי מוכן ! " השבתי, אורות הבמה נדלקו, והרגשתי שאני שוב על קרקע מוצקה.
הקהל התאסף סביב והריע, השורה הראשונה היתה עמוסה חברים וחברות מחייכים, ובמיוחד הוזירה המלכותית שהתפעלה עמוקות מכל מניירה זנותית שהפגנתי. אונו זרקה לי כדור פררו רושר על הבמה וזינקתי להביא אותו בפי. היא מחצה אותו תחת מגפייה ואני ליקקתי את השברים המתוקים. העמידה אותי, טיפלה בי עם גלגל כאב (פעם ראשונה בחיי) , וידעתי שאני אספוג הכל ושאני במצב הרגשי הנכון. מצבטים על הפטמות ו"כל השטויות הרגילות" כמו שהיא הדריכה אותי קודם לכן, ואז היא הורתה לי לעמוד על ארבע על מיטת העינויים, וזיינה אותי בתחת באצבעותיה. (כמה היו שם, באמת? ) . לתמונה האחרונה היא קשרה את עיניי בסרט (פחח, הוא גם היה שקוף וגם הותקן ברישול, לשמחתי הרבה ) , ודחפה את ראשי ללקק כל פעם איבר אחר מגופה המטריף והמדהיםםם. (ם). התרוממנו, היא הסירה את הכיסוי, ברמקולים הושמע השיר החדש (ושמחתי מאוד על התיקונים במיקס) , האנשים בקו הראשון נופפו בזיקוקי דינור ושרו, ואני חשבתי שזה פאקינג רגע מאוד יפה, ואז עפה לי עוגה לפרצוף (שקיבלתי בספורטיביות), קפצתי מהבמה הגבוהה בניתור אדיר אל הקהל והמשכתי לחייך כמו חתול למרות שכמעט נקעתי את הרגל בנחיתה לא הכי מוצלחת.
ג'ינג'ית ירוקת עיניים ויפהפייה התחילה לשוחח איתי, לא זוכר איך בדיוק, ואז אמרה שאני טעים (שאריות העוגה) ומשם התפתחה סדרת נשיקות לוהטות של ממש, באמת ברמה גבוהה, ושאלתי אותה איפה היא למדה להתנשק ככה. כתבתי את הפון שלה על פלייר של ההופעה שלי שמצאתי על הבאר והוספנו להתנשק ממושכות, כאשר חלק מהזמן מתעללת לי בתחת אחת הדומיות המכובדות ביותר. לקחתי את הנשקנית לכיוון הכניסה כדי לשוחח איתה גם שלא בצעקות, אך אז סחבה אותי דומית מכובדת אחרת והתחילה לסשן אותי באגרסיביות רבה, כאשר תוך כדי אני מציע לה בנימוס להפחית במינון הטסטוסטרון שהיא לוקחת. (:
לפתע הבנתי שהמסיבה למעשה נגמרה, סייעתי בחיפושים אחר הפון של האקסית שנחשד כנעדר (ולבסוף נמצא אצלי בבית) , התנקיתי במי-אלכוהול שקיבלתי לידיים אך מרחתי על כל הגוף והפנים השרוטים ("אל תשכח לשים בעיניים" עודדה אותי האקסית) , ריכזתי את פמליית הזונות, הזמנתי את החתיך שקלטתי ששלושתן מכרכרות סביבו לביקור קצר בקן הציפורים, שלחתי את הזונות ברכבו וצעדתי לבד הביתה. עשינו אפטר פארטי מהנה ומצחיק בעוד אור היום עולה בחוץ, הבנות היו צריכות ללכת כל אחת לעבודתה והחתיך לסיים את לילו, והאקסית נשארה לישון.
וואי איזה פוסט ארוך יצא, ממש פוסטינול.
אז באמת, עם אוסף כזה של ברכות, מתנות, וזונות.... קשה מאוד להישאר עצוב. ((:
תודה אדירה לכולן ולכולם, זה היה בהחלט יומולדת שמח, וזה לא מרגיש נורא בכלל להיות בן 23.
לפני 15 שנים. 2 באוקטובר 2009 בשעה 15:08
