מתחת לפרווה

בסרט "ים של אהבה" אל פצ'ינו משחק בלש משטרתי ניו יורקי, שחוקר סדרת רציחות של גברים עירומים במיטותיהם, ביריית אקדח בעורף, כאשר על הפטיפון מתנגן השיר Sea of Love. הוא מסיק שזה חייב להיות דייט ראשון או שני של אותם גברים עם מה שמצטייר כרוצחת הסידרתית, כי רק בדייטים הראשונים אתה שולף את התקליטים הישנים שלך... להראות שאתה בנאדם טוב וסנטימנטלי, ששמרת אותם כל השנים האלה... "After that, who gives a fuck" . 😄

נזכרתי בזה אתמול בלילה, כשלימדתי את הדודנית החמודה שלי להפעיל פטיפון, לראשונה בחייה. היא ניגשה אליו בסקרנות מהולה בחשש, הניעה את הזרוע המכאנית בידיה הענוגות, והשתאתה אל מול המנגנון המתוחכם. ("אני לא מבינה איך זה עובד").

הדודנית הזו שלי ממש מתוקה, למרות ואולי אף בזכות קווים מסויימים של אכזריות לוליטאית באופייה הצעיר. שיחקתי איתה עוד כשהייתה קטנה, ועכשיו היא גדלה והתפתחה לתפארת, ואף הגיעה לגיל גיוס לשורותיי. היא באה לבקר את דוד ונוס בעיר הגדולה, ואירחתי אותה כל כך יפה שהיא השתכנעה להישאר עוד לילה בנוסף לזה שתוכנן. אהבתי לראות אותה צ'קינג אין, מטמינה מברשת שיניים בכוס (בחולם) ושמפו של בנות במקלחת. בזמן שעבדתי היא הכינה שיעורים על המיטה בחדר השינה, בשכיבה על הגב עם כפות רגליה מתנוענעות בעצלות באוויר וישבנה העגול והלבן מציץ מבעד לבוקסר שלי. (נשקתי לו נשיקה מעריצה אחת קטנה והרגשתי מושפל).

בלילות דיברנו ושרנו שירים, וכשהלכנו לישון בארבע לפנות בוקר זה כי כבר ממש היה צריך ולא כי באמת רצינו. הכנו פנה טריקולורית בפטריות ושמנת, וישבנו בפאב של הבירות המגניבות ואז בפאב שמתחת לבית, ונהניתי להשוויץ במעמד השכונתי האצילי שלי, וגם במעמד המקצועי ההולך ונהיה מגניב משבוע לשבוע טפו טפו חמסה, וכשלקוחות וקולגות הגיעו הצגתי להם את דודניתי מהרי הצפון.

היא הגיבה ממש בנבזיות כשהרעפתי עליה חיבה ונשיקות וחיבוקים וליקוקים (איכס רוק ! ) ולא הרשתה לי בכלל לגעת בעופריה המשגעים (תחבולה שקופה אך יעילה ביותר) ואפילו נעלה את הדלת כשנכנסה להתקלח, החוצפנית... כאילו שאני אבוא להציץ לה. (אני יודע שהיא נעלה כי ניסיתי להיכנס להציץ) .

ב42 השעות שהיינו יחד, היא עשתה את החיים כיפים. והרגשתי נלהב ורוצה. ולשירים פתאום נהייתה משמעות. וצחקתי ! יו כמה צחקתי. ממש בטיפשיות כזו, לפעמים. ויומיים וחצי לא גמרתי שזה נראה לי הכי-הרבה-זמן-בלי-להביא-ביד מאז כיתה ט'. ולא יכולתי להפסיק להסתכל עליה , וואי איזו דביקות בעע. מזל שהיא ואני לא באמת קרובי משפחה.