מתחת לפרווה

איזה כיף 😄
השכנה האינדיאנית המקסימה החדשה, שפוייסבקה בהצלחה אמש כמתואר בפוסט הקודם, שאלה בשיחת הצ'ט הראשונה שלנו הערב למה אני לא מזמין אותה. אז הזמנתי 😄
(ספוילר : הממ, כאן יכול היה לבוא ספוילר, סיכום דברים שכזה, אך מוקדם לסכם).
אניווי, מתברר שהבלונד הוא למעשה ראסטות הרוסות ולכן היא היתה עם מטפחת שאנטי משולשת, האו אירוניק איז ד'את? באמת שאלוהים התחילה להשקיע בסרט של החיים שלי לאחרונה, וחשוב שתדעי שאני מעריך את זה מאוד.
חרף אינדיאנותה היא אינטליגנטית בטירוף ורגישה מאוד, ומדברת חצי באנגלית (בערך חצי שעה לתוך השיחה היא שילבה את המשפט הראשון באנגלית, וברגע שזיהיתי את המצוקה המוכרת, לפחד להישמע לא מובן או פלצני לדוברי עברית/פרחית, התחלתי לשחרר את מעצור האנגלית גם בעצמי, עד שלבסוף היא עברה לדבר בעיקר אנגלית ואני לסירוגין. ) ילידת 90, ד"א. (כן כן אני יודע).
היא שרה לי עם הגיטרה ואני לה. והשיחה היתה מעניינת וזורמת ועמוקה וכנה וכיפית...כזו שמבטאת חיבור.
ולבסוף היא אמרה : "אתה חייב להראות לי את הבלוג הזה שהזכרת". (כי כששאלה איפה אני כותב, עניתי "באיזה אתר" וכנראה שחייכתי חיוך שהיתה בו מן המשמעותיות.) היא הסתירה את זה ממש יפה שהיא בשוק, קפצה לדירתה וחזרה עם עוד פרח, ואפילו קיבלה את מה שנראה לי כתשובה הכי מנומקת שלי אי פעם לשאלה : "מה עשית עכשיו?" אחרי שאני מחזיק יד למישי בפעם הראשונה. (מי שעברה את זה יודעת על מה אני מדבר) . והיא גם הרבתה להחמיא, לרוב במילה "מקסים", שמסתבר שזה אומר המון דברים טובים בסוג של עגה ישרא-אינדיאנית.

קיצר היה ממש כיף ומקסים.
וטוב לקיים מצוות שכנות טובה...
לילה טוב :)