לפני 18 שנים. 22 בדצמבר 2005 בשעה 13:30
...אחרי מסע ממושך ומפרך, במהלכו נלחמתי בדרקונים והצלתי נסיכות, סבלתי רעב וצמא, כמעט שמתתי...
הגעתי לאגם כחול ורחב ידיים.
התפשטתי יגע, פי צורב ומר, גופי מאובק וחבול.
נכנסתי.
המים חמימים ומתוקים.
הרפיתי את שרירי המתוחים...התמסרתי לליטוף המים.
האגם הזה עמוק.
כבר עשרות מטרים אני בצלילה, ועוד לא רואה את הקרקעית.
החיים מתחת למיים לא תמיד כמו המסיבה של פלאונדר מבת הים הקטנה
נהיה חשוך ושקט
הנשימה קשה, הראייה מטושטשת
אני מתגעגע לחברי שעל החוף
יש לי עור ברווז
אני מנסה לדבר אבל כל מה שיוצא לי זה בלו בלו
