סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 18 שנים. 28 בדצמבר 2005 בשעה 9:22

איך עובד הנושא הזה של האושר?
ואם באמת הכל היה טוב...אז היה לי טוב?
איך היה נראה הטוב הזה?
האם הייתי כותב בבלוג "הכל טוב....כל כך טוב לי...פשוט טוב"?
אם היתה לי מספיק עבודה ולפיכך מספיק כסף באופן יציב ולאורך זמן, הקשר עם המקולרת היה ממשיך להיות משביע רצון, היו משמיעים אותי ברדיו והייתי מופיע בצורה סדירה, קופיקו היה ממשיך להיות בריא ומבסוט, אני הייתי ממשיך להיות בריא וחתיך ( ; .... מה היה קורה?
האם הייתי מרחף לי בתוך עננה של שביעות רצון? חושב מחשבות שמחות מבוקר ועד ליל?
על מה הייתי כותב? על מה הייתי יוצר? מאיזה מקום פנימי בדיוק הייתי שר?

יש לי צורך בדרמה. משבר או התעלות. אחרת, במישור, תלוליות חול נראות כמו הרים, שלוליות כאגמים....רק ממעוף הציפור, או כשאני הופך לכדור שלג מתגלגל...הכל חוזר לגודלו הטבעי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י