מתחת לפרווה

אני לא מוצא את עצמי. רגיש מדי, נפגע משטויות, רעב למשו שספק אם קיים.
בולמוס אכילה תקף אותי היום. הייתי אומר תיאבון בריא אבל זה לא הרגיש ככה. אולי אני בהריון...
התעוררתי עם כאבי שרירים, במיוחד בידיים. אולי בגלל הריקודים עם הברזלים בגנון, אולי בגלל שאר הפעילות הגופנית. שריטות בגוף. בלאגן בבית.
ביליתי את היום ברחובות, קודם בהדרכה הורית, אחר כך עם קופיקו. קניתי לו תחפושת לפורים (אביר-רשע).. כל פעם שאני בא לאסוף אותו מהצהרון והם בחוץ משחקים כדורסל, אני פורץ למגרש בשאגות כמו בפרסומת של ווינר, גונב את הכדור, וקולע לסל. מעניין אם יום אחד הוא יספר על זה לפסיכולוג.
מבולבל.
החוויה עם האקסית היתה אינטנסיבית, ולא יודע אם ולאן היא תיקח אותנו.
הלילה ויום שביליתי עם הסוטה הצעירה מאוד היו כיפיים ונעימים. היא מדהימה. יפה, חושנית, מבריקה, נינוחה....אבל בת 18....
אני מתגעגע לאקס מקולרת, מקנא לה, אבל אין לי יכולת אמיתית להיות איתה. אני גדול עליה.

בינתיים חוויות נצברות, שיר חדש אולי יכתב בקרוב, מתחילות לי מחשבות על ההופעה הבאה, אבל התחושה היא שאין לי מושג איפה אני, או לאן אני הולך. הקיום שלי מוזר לי, אני מרגיש תלוש. אין לי בית, מלבד הכלוב.