בשעה טובה סיימתי הערב את שלב התיקונים השני של המיקסים לאלבום החדש שלי.
חמש שנים של תהליך יצירה, פיתוח, זיקוק, השלכה לפח והתחלה מחדש פעמיים, שיפור, למידה, ניסוי וטעייה, התגברות על קשיים ומכשולים, הקרבה, השקעה, ייאוש, טרוניות מהסביבה... מתקרבות מאוד לסופן המוצלח.
במהלך המקטע האחרון של העבודה, לאחר שהמיקסים שעשיתי בהתחלה יצאו עמומים והבנתי שאני צריך לשנות פרספקטיבה ופוזיציית ישיבה, כשהבנתי מה אני צריך לעשות ואיך לעשות את זה, נחשפו לפתע בשירה צבעים ורגשות שידעתי שאמורים להיות שם אך היו מוסתרים. בעודי מבליט כירורגית הברות שקצת נבלעו, פתאום המילים צרבו את משמעותן ישירות לתוך המוח שלי.. והרי זה מה שהחזיק אותי חמש שנים בעשייה המטורפת הזו - הרצון העז והעיקש להגיד את הדברים האלה... בצורה צלולה, בהירה, טבעית וקולחת. עשרה שירים, שכל אחד מהם עולם ומלואו. ויחד, אני חושב שהם מהווים את האמירה השלמה, הבוגרת, והמשמעותית שלי עד כה.
עכשיו נשאר רק להניח לזה לשבוע שבועיים, לתת לצבעים להתייבש על הקנבס, להשמיע את זה לבטה-טסטריות ולבחון את זה במערכות שונות, ואז לעשות סבב תיקונים שלישי ואחרון, שיהיה קצר וקשור בעיקר לאיזונים קטנים ושיפורים מיקרוסקופים. מהפכות כבר לא יידרשו.. זה כבר מאוד קרוב.
