סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 10 שנים. 29 באוקטובר 2014 בשעה 16:21

((הבהרה-עד שתגיע אותה ג׳ודי פוסטר אמיצה אל חיי, אני מטפל בעצמי איך שאני יודע, בכתיבה. (וגם הלכתי למטפל במגע שלי היום, שעוזר לי מאוד, וביקשתי שיתן לי אומץ וכוח). מה שמעניין אותי זה הפעולות, הדפוסים, המניעים והבחירות שלי, אבל אי אפשר לתאר אותם בלי לתאר גם את הפעולות שלה. אין לי טענות כנגדה, החשבון סגור וחתום, ואם אני מאשים מישו זה רק את עצמי. תודה.))

 

ובכן, דוקטור, זה העניין, שאני לא מצליח להיזכר. לא מצליח לשרטט כרוניקת אירועים ורגשות, לא מצליח להיזכר איך מתי ולמה נתתי לזה להחליק.

אולי אשתף איתך חוויה שאני כן זוכר בבירור רב מדי, ונמשיך משם. 

 

זה היה באביב האחרון, לקראת הסוף, בערך חודש לפני הנתק הגדול. 

הייתי אחרי שבוע קשה במיוחד של עבודה אינטנסיבית ויצירתית מסביב לשעון, קשיים עם הנער, ועוד מיני טרדות ומטלות.

שבת אחה״צ. בטח ישבנו באולפן, שתינו, ועדכנו זה את זה באירועי השבוע שחלף, ואז כשנגמר על מה לדבר היא בטח צבטה לי את הפטמות ונשכה אותי במשך כארבעים שניות, ואז אמרה ״בוא לחדר״. זה היה הדריל הרגיל, מה שתמיד היה קורה כשהיא היתה באה בסופ״ש, לפעמים בלילה אחרי מסיבה, לפעמים רק בצהריי שבת. לפעמים גם באמצע השבוע, אם לא הייתי דוחה אותה בתירוצים של עבודה או עייפות וחוסר חשק. 

בחדר השינה היא אמרה לי להתפשט ונשכבה במרכז המיטה על הגב כמו תמיד. התחלתי להפשיט ולמזמז אותה כפי שהיא אוהבת ולרדת לה. לאחר שגמרה נשכבתי על פיסת המיטה הצרה שנשארה לידה והתנשפתי קלות. כשהתאוששה, נשכה ומצצה לי את הפטמה והפטירה בזלזול : ״הנה, וככה אני סוחטת ממך עוד אורגזמה״. 

לאחר שירדתי לה וגמרה שוב, ניסיתי, מהוסס ומבוייש לעלות לזיין אותה, אך היא סנטה בגסות : ״לא, אתה לא מזיין אותי עד שאני גומרת לפחות עוד שלוש פעמים. תביא את ההיטא׳צי. (היא הקפידה להביא את ההיטאצ׳י שלה איתה תמיד. גם כשנתנה לי לזיין אותה, הרבה פעמים זה היה משולב עם ההיטאצ׳י, כך שהייתי בפוזיציה מרוחקת ולא נוחה). היא גמרה שוב, ואז התהפכה שאלקק לה את התחת.

כשהתהפכה חזרה, שיניתי גם אני תנוחה ובאתי לרדת לה ״מלמעלה ומהצד״, כך שרגלי היו מקופלות ומפוסקות לצדי ראשה. היא תפסה לי את הביצים חזק ושיחקה בהן בזמן שירדתי לה. אני זוכר שעבר לי בראש : ״היא לא תכאיב לך חזק שם. היא עוד בונה על האשכים האלה״.  אבל אז היא סטרה בעוצמה לביצים, ואז כששותקתי וקפאתי וצעקתי והפסקתי ללקק היא תפסה אותן חזק, ממש חזק, בצורה שרק שיתקה אותי עוד יותר, ציוותה בקול רע : ״תלקק! תלקקקק!!!״, ואז דחפה את ראשי חסר האונים עמוק בין ירכיה.

אחרי שגמרה שוב ועוד פעם וצחקה את הצחוק המשוחרר, הפרוע, והמוכר, עליתי בדחילו ורחימו לזיין אותה. היא היתה משועשעת מאוד ומבסוטית מעצמה, וכשחדרתי והתחלתי לנוע היא לעגה :״אווףף איזו באסה, היה הרבה יותר כיף קודם, בלי הזין הקטן שלך... בלי ה׳אצבע השמנה׳ שלך... ועכשיו אתה בטח תגמור, כי אתה לא תעמוד בזה״. יצאתי והשפכתי על ירכה. היא לקחה את הטישו מצדי המיטה וניגבה את עצמה ללא מילים, כמו תמיד, ואני יצאתי מהחדר והלכתי לשבת מול המחשב, כמו תמיד.

 

אחרי עשרים דקות היא הצטרפה, ולאחר עוד עשרים דקות של שתיקה אמרה בקול התנצלותי : ״ממי, נראה לי שהתעללתי בך קצת יותר מדי..״

״זה בסדר״, לחשתי בקול שבור. 

 

 

את נראית לי קצת מזועזעת דוקטור, את בסדר?

אממ, למה זה כל מה שאמרתי לה? נראה לי שאנחנו צריכים לסיים... נדבר על זה בסשן הבא.  

 

ctrlaltdel​(לא בעסק) - יש פה דפוס. כאב.
הבעיה שאין מידתיות בכאב שלך, אין איזון.
אתה רוצה שיכאיבו לך , דורש את זה, זקוק לזה כמו סם.
אתה אובססיבי לכאב.
אחר כך מתפלא שכואב לך.
לפני 10 שנים
ctrlaltdel​(לא בעסק) - ומה שאני כותבת לך זה לא ממקום של שיפוט.
זה מגיע ממקום של חמלה.
לפני 10 שנים
אופק קסומה - "אחר כך מתפלא שכואב לך" - זה משפט שמראה בערך את ההיפך הגמור מחמלה.
חביבתי הוירטואלית, מי שלא תהיי - כך לא מביעים חמלה.
נסי אחרת, בסוף תצליחי.
לפני 10 שנים
ctrlaltdel​(לא בעסק) - ומה שאני כותבת לך זה לא ממקום של שיפוט.
זה מגיע ממקום של חמלה.
לפני 10 שנים
ctrlaltdel​(לא בעסק) - צודקת אופק קסומה. חמלה היא לא המילה הכי מתאימה פה. במקומה אפשר לשים את המילה עזרה, הבנה. רצון עז לפקוח למישהו את העיניים. אבל אי אפשר לעזור למישהו שלא מעוניין לעזור לעצמו. אהבתי הרבה לונוס כאדם ואישיות לא מהווה ניגוד לדברים שאני אומרת פה. אולי המילים שאני כותבת נשמעות צורמות מידי, הכוונה היא לא לפגוע. מקווה שונוס מודע לכך. טיפול זה לא דבר קל ואני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית , אבל מהכרות אישית ולא קצרה עם ונוס מרשה לעצמי לכתוב דעותי. יכול להיות שהגזמתי? אם כך, לא אגיב יותר לבלוג זה.
לפני 10 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - אה, אנחנו מכירים?
לפני 10 שנים
רצסיבי​(נשלט) - חסרה לי התובנה שלך לגבי האפיזודה הזו.
תיארת תמונת מצב, גזורה ממה בלפני ואחרי, שניתן לקרוא אותה במיליון אופנים.

למשל, אם היא אוהבת להשפיל ולהכאיב והוא ההיפך, זו ממש אידיליה.
ולמשל, אם היא אוהבת להשפיל ולהכאיב אבל הוא רק רוצה אותה, וכל היתר לא מהנה אותו, זה בעייתי.
ולמשל, אם היא נוקמת בו, והכל לא נעשה מגירוי אלא מסיבות שליליות, זה בעייתי מאוד.

מבחינתי, אם לא הייתי יודע שאתה כותב את זה כיום ממקום של כאב, זו היתה נראית תמונה חיובית בהחלט.
לפני 10 שנים
Venus in Furs​(מתחלף) - אני מבין מה אתה אומר, וכנראה שלא בכדי השארתי את זה ככה.

מכל האופציות שתיארת, זה כנראה הכי דומה לג׳, אבל לא ממש כך.
אני מתאר לעצמי שמבחינתה היא היתה מבסוטית אף יותר אם הייתי לפתע מתהפך עליה ומסשן אותה ומזיין אותה עד שיוצא עשן. לא היה לי עניין כזה בכלל. אני כיוונתי אותה לשם, ולא השארתי לה הרבה ברירות אחרות.
וגם פינטזתי על הסיטואציה המחרידה הזו לא פעם מאז.

כפי שכתבה אושה בתגובה לפוסט הבא בתור נראה לי,
אם כל זה היה מלווה בקשר חיובי, באפטר קייר, ובתקשורת,
אז אולי באמת זו היתה תמונה חיובית ואידילית.
אבל זה לא היה המצב בכלל, והסשן הזה לא עשה הרגשה טובה לאף אחד מהמעורבים.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י