מתחת לפרווה

אחרי שתלינו את הפוסטרים ברחבי השכונה, חזרנו הביתה, ואז ירדתי להביא לנושי ביגלה מהמאפיה (הלא כזאת קרובה הביתה) ואז כבר היה שתיים בלילה והלכנו לישון. שנינו התהפכנו כל הלילה. אולי היינו צריכים להזדיין לפני השינה, אבל אני שונא לעשות סקס כאקט אחרון לפני שינה, עם שאריות האנרגיה האחרונות של היום.

אניווי, קמתי הבוקר עם מוטיבציה להמשיך במלחמתי ביקום. סיכום ביניים : פון מהבנק, דיווש לביטוח לאומי שוב בשביל להסיר את העיקול (אתמול לקחתי מהם הוראת קבע והחתמתי את הבנק, אז הייתי צריך להביא להם אותו חתום ולקבל ביטול של העיקול ולהביא לבנק) אבל הזונות לא מקבלים קהל ביום ב. בדרכי חזרה מישו ניסה לרצוח אותי כשבסופה של ירידה בעודי נוסע ישר הוא החליט לפנות שמאלה במפתיע. העירנות שלי מנעה תאונה גרועה בהרבה, אבל הזבלון עיקם לי את האופניים. בעטתי לו באוטו ועיקמתי לו את המראה בידי כנקמה. בורגני זבל מניאאק!!!!

המחשב עדיין מקולקל ורק מחר אוכל לנסוע לתקן אותו, הבעיה שמחר בבוקר אני גם אמור ללכת לביטוח לאומי (פעם שלישית גלידה) ולקבל את איש הגז שיביא בלונים חדשים במקום אלו שנגמרו אתמול (צרות בצרורות, כבר אמרתי? ) וגם אני מוגבל בעבודה בינתיים.

לא יודע למה אני מספר לכם את זה, כנראה בגלל שאין לי אף אחד אחר לספר לו. הו וול, תסבלו.
סליחה על הפוסט הזה.
באמת.
מבטיח לכתוב על זיונים ברגע שיקרו.
שלכם,
דן.