סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 18 שנים. 18 באוגוסט 2006 בשעה 8:37

משעמם לי.
נדמה לי שזו תלונה שמעולם לא הושמעה בכל הפוסטים רווי התלונות וההתבכיינות שכתבתי בשנה וחצי האחרונות... רעש ,קונפליקט, מאבק קיומי, בדידות אין קץ - כן, אבל שעמום, מעולם לא.

עבדתי השבוע כראוי, השלמתי משימות, אין כרגע שומדבר דחוף שדורש טיפול מידי, הבית פחות או יותר נקי, המצב הכלכלי לא משברי, ישנתי מספיק השבוע, עדיין קצת מצונן אבל לא בטירוף, המלחמה נגמרה לבינתיים, סופ"ש בלי קופיקו בפתח, ו-וואלה, משעמם.

סקס. אפשר לעשות הרבה סקס, במיוחד אם האנרגיה לא צריכה להתבזבז בשום מקום אחר. רק שבשביל זה צריך דחף חזק, ונדמה שהדחפים התייבשו קצת בשמש אוגוסט, כלומר, זה לא כביות מוחלטת ודיכאון, אבל גם לא חרמנות מטורפת ומחשבות של סוטים שמתרוצצות ללא הפוגה. התהומית נראית טוב, המצב בינינו די טוב ונטול חיכוכים, מגרת הצעצועים מסודרת, יש שתיה במקרר.

אני מניח שאני יכול לגבש איזשהו תפריט עשייה להיום ומחר, לשיר, ללכת לטייל, קצת ספורט, קצת מוסיקה, קצת מחשב, קצת טיוי, לבשל, להזדיין, לישון... מה שנקרא-לחיות. ככה פשוט, נטול סיבוכים וטרדות. בצל גפני ותאנתי, להעביר סופ"ש נחמד ולפתוח בשבוע חדש. אבל משו לא מתחבר בכל זה. זה לא אני. אני לא יודע לחיות ככה, זה לא מספיק לי. אני נהיה עצוב, אני מרגיש חסר חיים, אני תוהה אם בשביל זה אני עובד ונאבק, בשביל פיסגת קיום בורגני ופשוט. להיות 'מאושר' זה לא מה שעושה אותי מאושר.

עכשיו אני שואל את עצמי איך היה נראה סופ"ש כזה בעולם הפנטזיה שלי. זו שאלה טריקית כי שקוף שהמחשבה הבאה תהיה להתאים את המציאות לפנטזיה ככל האפשר. ומה אז? בסופו של דבר זה הכל more of the same.

משעמם, הפוסט הזה ( :

מאי - זה בכלל לא פוסט משעמם.
זה דווקא חמוד לראות מה עובר לך בראש.
מחשבות אמיתיות כאלה. :)))
לפני 18 שנים
נועם10 - הי חמוד
אתה משועמם ואנחנו . מתשתעמים . רווצים לקרוא אותך
יותר . כתוב
אתה חמוד
מעריץאלמוני
ונילה שוקולוד
לפני 18 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - הפוסט לא משעמם
בדיוק כמו שהבעלים שלו לא משעמם :)
סופשבוע נהדר לך תוכון מקסים }{
לפני 18 שנים
noga - פעם ראשונה, למיטב זכרוני, שאני עונה לך ב"ציבורי".
תשמע, מבחינתי, אתה תותח.
שוב, מבחינתי, לעיל מתוארים בפשטות איומה ובהירה מיטב תחלואי הנוירוטים למיניהם.
אפשר לצרוח, למרוט את שערות הפדחת ולנופף בזרועות בהתרגשות מיוזעת כשאנחנו משוועים לאהבה מליאה ואינטימית, קשר מספק ומפרה אבל, אנחנו, השרוטים לנצח ,אין לנו צל צילו של מושג מה לעשות כשזה עומד לפתחנו....ואז הגלגל מומצא מחדש, מלכות הדרמה מערבלות את הקדירה והופ, שוב, אנחנו בעיצומה של סערה משהו משהו....
בהצלחה
לפני 18 שנים
שיר כאב​(שולטת){סוליקר} - בעיה בשבילך לארגן אירוע שיפיג את השעמום?
משונה מאד.
ולא, לא משעמם. רק קיומי משהו.
}{
לפני 18 שנים
עדי זילברברג - טוב - ההצעות הרגילות שלי הן לעשות משו יעיל. ללמוד, להתאמן, ליצור מתרגול, אולי אפילו לחשוב על משו מועיל באמת....
מל מקום - אני רואה שכבר עבר שבוע....מקווה שהוא היה מוצלח.
אה כן - תהנה בהמשך
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י