מתחת לפרווה

עבדתי אתמול עד ארבע בבוקר וסיימתי את הפיוטים של יהודי לוב (קופיקו שמע אותי עובד וקורא להם "הערבים" ) . המופע שבוע הבא בהיכל התרבות בבת-ים (נשמע כמו אוקסימורון, 'תרבות בבת ים', אני יודע) .

החזרתי את קופיקו אתמול אחרי שבוע, שהיה נחמד למדי. הוא התרגל במהלך הימים לסדר החיים כאן, העסיק את עצמו בזמן שעבדתי, שיחק עם תהום כשהיא חזרה מהעבודה, והכל זרם. ביום א' הוא לקח אותי לרופא לאחר שהגרון שלי איים להיסגר על ידי הנפיחות. באיזה פוקס היסטרי של הגורל נכנסתי בלי תור לרופא הילדים התורן, שרשם לי אנטיביוטיקה. כמה שעות אחרי התחלתי להרגיש את ההקלה ועכשיו אני ממש בריא ( :

לא עשיתי ביד כבר כמעט שבוע ולא קיימתי יחסי אישות עם תהום אפילו יותר מזה. במפתיע אולי, זה התאים לשנינו, ההפסקה הזו. גם היא מעסיקה את עצמה כשאני עובד, ויש תחושה נינוחה בבית, בלי לחץ. מקווה שהתחושה תמשיך גם עכשיו, כשהגוזל עזב את הקן ונחווה ערב פנוי ביחד לראשונה מזה שבוע ומשו. אני מתחיל להרגיש את הלחץ הנעים באשכי, אבל לא בטוח שאני זוכר איך עושים את זה... זה נראה נורא גס וקיצוני, להכניס את הזין לתוך כוס וכל זה.
כנראה שהסתובבתי יותר מדי עם ילדים ודתיים לאחרונה...