התהומית נכנסה לכלוב מהעבודה בצהריים והתכתבנו מעט. היא אמרה שהיא הולכת לדיזנגוף אחרי העבודה לסדר את המחוך והצעתי שניפגש שם כי יש משו שאני רוצה שנעשה. נפגשנו בשש, והתחלנו לפסוע צפונה. היא שאלה לאן הולכים ועניתי "מה 'כפת לך?" כפי שאני תמיד עושה כשאני עושה לה הפתעות קטנות. המשכנו במעלה הרחוב עוד כמה בלוקים עד שהגענו לאיל מקיאג'. חייכתי אליה ואמרתי לה שאנחנו קונים לה איפור מקצועי, כמתנת 10 חודשים (שאנחנו ביחד) וגם על כל התמיכה שלה לאחרונה והעזרה עם הקוף.
נכנסנו ואחד מההומואים תפס איתה פינה והתחיל לעבוד עליה. הוא מרח לה קצת מייקאפ על הגוף כדי לבדוק את הצבע, ראה אותי מסתכל, צחק ואמר לי לא לדאוג... השבתי לו ש*ממנו* לא נראה לי שיש מה לדאוג בכל מקרה...
התיישבתי מולם ועיינתי בקטלוג...שי המאפר ההומו ראה אותי קורא וצחק. אמרתי לו שיש לו כנראה רושם מוטעה לגמרי לגבי ושאני מבין בזה הרבה יותר ממה שהוא חושב. הוא המשיך במלאכתו על התהומית המחוייכת, ובחר צללית ירקרקה אפורה מוזרה. לאחר שאיפר את שתי העיניים הבעתי את חוסר שביעות רצוני והצעתי כחול דרמטי עם נצנצים. "היא בחורה נועזת" אמרתי לו. הכחול כבר היה הרבה יותר לעניין, וכך גם הליפסטיק הבורדו החזק. יצאנו משם בשלל רב, עם עפרונות ומייקאפ ופודרה וקונסילר ועוד עיפרון וצלליות וגלוס וליפסטיק, ואני עם נשיקה אדומה לוהטת על הלחי...
בדרך המיוזעת הביתה עברנו בנחלת בנימין והיא שאלה אותי מה עם הוילונות הפרוותיים שרציתי לאולפן.. עניתי שאני עדיין רוצה, אבל בחורף. 'קיץ זה לא זמן לפרווה' אמרתי, וחשבתי גם על עצמי ועל פרוותי שהושלה לאחרונה, ובמיוחד בחודש האחרון.
לפני 18 שנים. 29 באוגוסט 2006 בשעה 18:46
