מתחת לפרווה

בצהריים המהבילים בעודי גומע את המרחק יחד עם קופיקו והעגלה (הילקוט שלו על עגלה השנה) עלו בי מחשבות על יין אדום. למרות שלא שתיתי במהלך כמעט כל חודש אוגוסט עקב מחלה ואנטיביוטיקה ה'השתכרות' הראשונה אחרי זה לא הניבה שום דבר מרענן. אבל ליין אדום יש קסם משלו. הלכתי על גמלא קברנה 2003, קצת יקר אבל יותר זול מיין זול במסעדה. (אלו ההצדקות הטיפשיות האלה לבזבוזים)

תהום הלכה לפנות ערב לאירוע משפחתי שרצתה שאבוא אליו עם הקוף, אבל אני הרגשתי שאני עצבני מדי, והקופיף לא רצה. פתחתי את בקבוק היין ונתתי לו לנשום ולהתיישר עם טמפרטורת החדר לאחר שהיה במקרר. יין אדום אמנם אמור להיות מוגש בטמפרטורת החדר, אבל הכוונה לחדר אירופאי, לא לסלון פתוח בפלורנטין בתחילת ספטמבר, עם שלושים מעלות ושמונים אחוזי לחות.

שיחקנו בייחד בפלייסטיישן בספיירו הדרקון, הצלנו עולמות, ואז צפינו בסרט המפחיד שהיה בערוץ עשר. אחת השכנות בדירה ממול עשתה אפצ'י ואמרתי לה לבריאות והיא ענתה תודה. השכבתי אותו לישון עם שלושה פרקים מהספר היפה שאני קורא לו ('עכבר הנפש של אבא') ועכשיו אני בתחתונים, בכוס הלפני האחרונה מבקבוק היין. התהומית עוד לא חזרה.

קודם כשהייתי בשירותים ראיתי דרך החלון הקטן את כף הרגל של השכנה שעונה על הספה בעודה צופה בטלוויזיה והתחשק לי ללקק אותה.

זו עונה קשה ללא ספק. ביום ראשון נראה לי שאעיף את כל השיער המחומצן והשרוף. אפילו חשבתי על קרחת. חשבתי גם על דיאטת כסאח. למרות שלא ממש עליתי במשקל בחודשים האחרונים, נראה לי שאחוזי השומן עלו. הכרס שלי מגעילה אותי, כואבת לי. יש לי גם מחשבות על חוצלארץ. לא הייתי שם מאז 95. הייתי שמח להיות עכשיו במקום קר ונטול יהודים. היומולדת שלי מתקרב ועושה אותי אמוציונאלי ומהורהר עד מאוד. לא יודע אם זה המזוכיזם המובנה שלי שעושה אותי עצוב לקראת היומולדת, או סתם נסיון עבר רע. השנה זה גם יוצא בערב יום כיפור. אני עוד לא סגור על מה הייתי רוצה באמת שיקרה בו.

נזכרתי עכשיו בספר שקראתי פעם לקופיקו, "הג'ירף שאהב לרחם על עצמו" של גדי טאוב. ביום ההולדת שלו הנמר, חברו הטוב ביותר, מארגן לו מסיבה ענקית אבל לא מזמין אותו. הוא יודע כמה הוא אוהב לרחם על עצמו, וחושב שלראות את כולם חוגגים ביום הולדתו בלעדיו יהיה העונג האולטימטיבי עבורו. אבל זה יותר מדי אפילו בשביל הג'ירף, והוא בוכה, ואז הנמר מזמין אותו למסיבה, ומאז הג'ירף נהיה יותר פתוח.

יין אדום זה טוב. מחבר את הנשמה עם הרוח שסביבה. רק שתבוא כבר הרוח, חם לי, ודביק.