מתחת לפרווה

פאק זה היה קשה!

יומיים בלי הכלוב, ועוד ביום ההולדת.... הרגשתי כאילו מישו שאב את החמצן מהאוויר.

עכשיו צריך לדחוס שלושה ימים לתוך פוסט אחד... אני אתמצת. (ככה כותבים?)

ביום ו הלכנו למסיבה בראס-באר. לא היו כל כך הרבה אנשים, אבל כן היו סקארלט וחברתה, ופרנקי היפהפייה... סישנו את פרנקי על הסד, הצלפתי בישבנה התפוחי והעדין, ותהום ליטפה ואת ראשה מהצד השני... המשך יבוא בנושא הזה, כך הובטח ( : אחר כך הגמרתי את תהום פעמיים על שולחן הביליארד... כשחזרנו הביתה תהום נרדמה ואני התכתבתי במסנג'ר עם סקארלט, כשלפתע ראיתי את הכלוב נופל, ועוד בדיוק כששרשור היומולדת התחיל לצבור תאוצה. זה היה נורא.

ביום שבת בבוקר קמתי וכרגיל הדלקתי את המחשב וניסיתי להעלות את הכלוב. היה רק את הדף הלבן המדכא מהלילה הקודם, עם מילים לא מובנות באנגלית. במשך היום ישבנו מול המחשב וניסינו שוב ושוב להעלות את הכלוב. התעודדנו במקצת כשהדף הפך לשחור, שמחנו כשנוסף פס אדום, וממש התרגשנו והשמענו קריאות התפעלות כשהופיע הלוגו בצד ימין. אבל אז נעצרה ההתקדמות, ובמסנג'ר החלו להסתובב שמועות שהמצב ימשיך עד אחרי יום כיפור. נפלה עטרת ראשנו.

בערב תהום הסתגרה באולפן וניפחה בלונים, כך ידעתי לפי קולות הבלונים המתפוצצים...
כשיצאה זרקה עלי המון בלונים, ואז הלכה למרפסת וחזרה כשידיה עמוסות באריזות מתנה ומעטפות. האריזות היו צבעוניות ומושקעות, ולכל מתנה היתה ברכה משלה, כתובה בכתב יד על כרטיס מעוצב ויפה. היא קנתה לי בלנדר איכותי מנירוסטה קינקית עם כד זכוכית, ותיק טיולים איכותי וענק (במקום הקודם שהתבלה עד מאוד אחרי 15 שנות שימוש) בצבע שחור-אדום, וחלוק רחצה מגולף אנד קו , לבן ופרוותי ומהמם, וגאג טבעת ומצבטי פטמות מסקסמאסטר, וספל שחור שכשממלאים אותו במים חמים לפתע מופיעה עליו במלוא הדרה התמונה המפורסמת שלנו שהיא מחזיקה אותי ברצועה, וכיתוב "לדנוש באהבה".... אלו היו מתנות נהדרות, אחת אחת, נבחרו בקפידה ונארזו והוגשו בכל כך הרבה השקעה ואהבה.... התרגשתי וחייכתי מהלב.

השעמום עקב היעדרו של הכלוב המשיך להציק עד מאוד, ואחרי שאלילה בעליל המהממת כתבה לי במסנג'ר שהיא הולכת לגנון למסיבת החטא ועונשו החלטתי שנלך גם אנחנו. אספנו אותה בטרנטה, אחרי שעשיתי מקצה-שיפור-מצברוח עם ג'יימס בראון וחמש כוסות של וודקה-רדבול. כשהגענו סתיו הברמנית כיבדה אותי בשוט של קוורבו, ואז שתיתי עוד שוט, ונדמה לי שגם עוד אחד. תהום נראתה קצת אבודה והצעתי לה להצליף לי בתחת על הצלב, אבל ההצלפות שלה היו חזקות ובעיקר מוחטאות. הרוב המוחלט נחתו בכל אזור אפשרי בגוף שלי, רק לא על התחת. ביקשתי שתשחרר אותי, מה שגרר סוג של אווירה לא נעימה בינינו היות וזה נעשה בצעקות כדי להתגבר על המוסיקה.
המשכתי לשתות ולרקוד, עמוס התקרב אלי עם עוגת-ופל שכזו והציע לי לחלק, ולפי המבט המוזר שלי הבין שעדיף לתת לתהום לחלק... המשכתי לרקוד, היתה מוסיקה עמוקה יותר מבדרך כלל, שקעתי בריקוד, ואז הבנתי שאני בוכה. בכיתי ורקדתי, רקדתי ובכיתי, מכל הלב, עד שאמרתי לתהום שאני רוצה ללכת. המשכתי לבכות במדרגות, ובדרך הביתה גם, לצליליו בני האלמוות של ג'ים מוריסון בתפילה אמריקאית. תהום הכינה את הבית לשינה וטיפלה בי במסירות, ונרדמתי בבת אחת, אחרי שלא אכלתי כל היום מלבד ארוחת הבוקר.

קמתי היום, יום הולדתי ה31, בשמונה לפי השעון החדש, תהום התעוררה עוד לפני וקישטה את הבית בסרטים... הלכתי למחשב וניסיתי להעלות את הכלוב. יוק. אותו דף עצוב מאתמול. הלכנו לקניות ביחד (חנות משקאות, ירקן, מכולת) וכשחזרנו תהום התחילה לדווח על רעב. לא ממש אכלנו יום קודם, וגם אני הרגשתי קצת חלוש, למרות שעדיין חסר תאבון. תהום התקשרה בעידודי לבראסרי והזמינה מקום ל11 וחצי. כשהגענו התאכזנו לגלות שהתפריט המלא מתחיל רק ב12... שתינו בירה ואייס קפה וחיכינו שהזמן יעבור, ואז ירדנו על מרק בצל+פטה כפרי+ספריבס+סינטה, ונושי גם דחפה פחזניות לסיום ( : חזרנו שבעים ועייפים, ואחרי זיון ונילי קצר נרדמנו. (אה, שכחתי לספר שגם יום קודם היה לנו זיון ונילי ממש כיפי) . לא ישנתי כל כך טוב, והיו לי חלומות מוזרים. ראיתי בעיני רוחי את הכלוב, על השחור והאדום והצהוב שלו, וליבי נחמץ. קמתי אחרי כשעתיים, ובמסנג'ר שנשאר פתוח בישרו לי בהתלהבות שהכלוב חזר.

פתחתי את האקספלורר, לחצתי על הכלוב מהמועדפים, בתנועה הכל כך שיגרתית, מורגלת, טבעית הזו, ונשמתי לרווחה....


והנה שרשור היומולדת היפה שפתחה לי תהום....:
http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=16428