כל הבלוגים מתחילים היום ב'קמתי בשש בבוקר, הכל שקט מסביב...'
אני דווקא קמתי בשמונה, עם קרייבינג מטורף לפרנצ' טוסט. יש משו ביום כיפור שמביא את המאנצ' בגרסאותיו הביזאריות ביותר. הלכתי למטבח ופרסתי את החלה, טבלתי אותה בבלילה ריחנית עם הרבה וניל, ועד מהרה עלה ברחבי הבית הניחוח המתוק והנעים הזכור לטוב משבתות שקטות מימי ילדותי. (סליחה מכל מי שצם)
אמש עשינו סשן פמדום כהילכתו פחות או יותר, עם המצבטים החדשים והכואבים (מוות), ו31 אטבי כביסה חסונים שתהום תלתה בקפדנות כאשר היא מאתרת את כל האזורים בגופי בהם יש בשר לתפוס ועוד אחד לשנה הבאה ( כשהורידה אותם הייתי אדום כשזיף), ושפיכת דלי עם שתן שלי עלי (קררר) ואז השפלות מילוליות על הזין שלי ויכולת הזיון שלי בעודי שוכב מתחתיה והיא רוכבת עלי, ואז הצלפות עם הקרופ החדש על הזין והביצים, וגמירה ספקטקולרית רבת פעימות. הבוקר היא לקחה אותי למקלחת והשתינה עלי וגמרתי שוב, אבל נראה לי שכיוון הרוח משתנה. היא חרמנית עכשיו, החרמתי לה את הויברטור כדי לתת לה מוטיבציה להתנהג יפה. ככה זה אצל מתחלפים, הכל נרשם. עכשיו תורה לחטוף.
לצהריים מתוכנן צלי בקר עם ירקות שורש ויין, ולבראנ'צ הכנתי חצאי אבוקדו עם מלח ולימון ותהום עובדת על בוחטה של קרקרים עם איקרה ורודה. העובדה שהיה אבוקדו מלמדת על התפתחות אישיותית שעברתי לאחרונה. אני לא יודע למה, אבל אף פעם אי אפשר לקנות אבוקדו ופשוט לאכול אותו. הם אף פעם לא בשלים, ותמיד חשבתי לעצמי שאין טעם לקנות אבוקדו לא בשל כי הרי בא לי לאכול אותו עכשיו ומי יודע מה יהיה בעתיד ואם אחייה בכלל עד שהוא יבשיל. בכל מקרה הפעם החלטתי להיות גדול מעצמי, וביצעתי השקעה עתידית בשני אבוקדואים גאים ויפי תואר, שכבר כמה ימים מונחים ליד הקומקום החשמלי ולא עושים כלום. היום הראשון מבניהם הגיע לפרקו כאמור. יכול להיות שיש משו בשיטה הזו.
המשך צום קל ונעים לכולם, אני הולך לדפוק לזונה מכות רצח.
לפני 18 שנים. 2 באוקטובר 2006 בשעה 9:08
