כלל ידוע הוא שאף פעם לא זקוקים לחופש כמו כשחוזרים מחופש. הלכנו לישון אמש בחצות על מנת לקום למה שנשאר מהשבוע עם כוחות עשייה מחודשים, אבל שכבתי במיטה ולא ממש הצלחתי להירדם. הייתי נים ולא נים, והתחילו להופיע לי חרדות קלות. 'מה יקרה אם מישו יצלצל עכשיו בדלת, זה יהיה נורא מבהיל' חשבתי לעצמי ונבהלתי. תהום גם ישנה שינה לא שקטה. היא היתה בלתי רגועה כי לא יכלה לגמור עקב הכאב בכוס שלה. מי שלא ראה את תהום מתוסכלת מינית לא ראה עצב ויגון בחייו. הבחורה פשוט היתה הרוסה מזה, ישבה אומללה וחסרת אונים כל הערב, ודמתה לצב על הגב.
וזה באשמתי תכל'ס, למרות שכוונותיי היו טובות. רציתי לעזור לה למצות את החרמנות המטורפת שהשתוללה בה, את רעב-הכוס העצום והבלתי נגמר הזה, והמסורת שהשתרשה במצבים כאלו היא עינוי ופמפום הכוס שלה עד לשובע. אמרתי לה שכנראה שהכוס שלה רעב כי הוא לא אוכל מספיק ירקות, ונתתי לו מלפפון. אחר כך החדרתי פלאג, ואז זיינתי אותה ממושכות. לקראת סוף הזיונים היא התחילה לעשות פרצופים של כואב לי, וכשבאתי להגמיר אותה עם הויברטור פניה התעוותו בכאב חריף. עשינו הפסקה, ואז ניסיתי לרדת לה אבל כאב לה. ניסיתי לרדת לה עוד פעמיים במהלך היום, אבל היא פשוט לא היתה מסוגלת.
זה העציב אותי, גם בגלל שבאמת רציתי לעשות לה טוב, וגם משיקולים אינטרסנטיים שלי... הכוס של תהום הוא אחד מהמקומות האהובים עלי ביותר בייקום, ואני בהחלט מחשיב אותו אחד מפלאי עולם. שמורה של טבע פראי, ממש כמו חוף הים או מכתש רמון או שונית האלמוגים באילת. בכל מקרה חיבקתי ונישקתי אותה, והיא נרדמה, אבל אני לא הצלחתי, קמתי והלכתי לסלון, ודיברתי עם סקארלט במסנג'ר עד שעלה הבוקר. התעוררתי עכשיו, ויש לי הר של דברים לטפל בהם. הצעד הראשון יהיה ישיבת צוות (שלי עם עצמי) על מנת למפות את כל העשייה הנדרשת, ואז להתחיל להיכנס במטלות, פרה פרה.
אז שיהיה לכולם יום טוב, והחלמה מהירה לכוס של תהום, אני הולך לשחק אותה דום קשוח לעצמי עכשיו, בתקווה שלא אצליח לשלוט בי מלמטה. }}}{{{
לפני 18 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 10:40