הבוקר הלכתי עם קופיקו לשוט בסירה בירקון על פי בקשתו. הוא ארז במזוודה קטנה אקדח צעצוע ומלאי של פיקות ויצאנו לדרך. עברנו בבנק, הוא סירב להצעתי לשדוד את הפקיד בעזרת האקדח, קנינו שוקו ולחמניות ונסענו במונית לפארק. שכרנו סירת מנוע, והקופיף נהג בה ביד רמה תוך יריות שמחה באוויר. באיזשהו שלב הוא נתקע בגדה, לקחתי את ההגה לידי וחילצתי אותנו בגבורה, אך מיד נתקעתי בעמוד של הגשר. אחר כך המשכנו לטייל ברגל כאשר אנחנו מזמרים 'שוט, שוט, בסירה, על פני הגלייים/ יופי לי יופי לי יופי לי יופי לי זה כל כך נעים' ואז גילינו 'חדר כושר' ציבורי במעבה פארק הירקון... עשינו חלק מהמכשירים ואני דמיינתי את הסשן שאעשה שם בלילה מתישהו... בכלל הפארק מקסים ומלא פינות חמד קטנות למעשים רעים. המשכנו לטייל וקופיקו ביקש לעשות את קיר הטיפוס בספורטק. בערך בשליש הדרך הוא דיווח על פחד (הוא כזה חמוד כשהוא פוחד) והורידו אותו.
אתמול בערב בזמן שהקופיף שיחק במחשב ותהום עשתה כלים במטבח הבאתי את הסטול והתיישבתי לידה. זה היה אחרי שהיא קראה את הפוסט שפרסמתי, וסיפרה לי שבלילה הקודם היא קמה בארבע בבוקר וכתבה פוסט על דף ניר. היא הביאה לי אותו לקרוא. מאוחר יותר עודדתי אותה לפרסם אותו ואתם יכולים לראות לבד בבלוג שלה. דיברנו על נושאים אישיים שקשורים אליה, ודמעות עלו בעיניה. חיבקתי אותה והמשכנו לדבר. השכבתי את הקופיף לישון עם סיפור, לא לפני שהצפנתי מספר אביזרים בארון באולפן. כשעשה רושם שהקופיף נרדם הוריתי לה לפרוס את השמיכות על הפרקט באולפן. עמעמתי את האורות והדלקתי נרות. השכבתי אותה על השמיכות, רכנתי מעליה ולפטתי את שדייה. "תכאיב לי" היא נאנחה... תליתי את המצבטים על פטמותייה, ואז שמענו קריאה נרגשת מחדר השינה..." אבא... " . הקופיף לא הצליח להירדם. נישקתי אותו קצת והרגעתי, והלכנו לסלון להעביר זמן עד שיואיל בטובו להירדם.
בסלון נתתי לה ללטף לי את הזין כאשר אני על הספה צופה בסרט והיא על הרצפה. עבר זמן, והרגשתי שקופיקו כבר נרדם. לקחתי אותה לאולפן, העמדתי אותה על ארבע ומילאתי את הגב שלה בשעווה. העברתי אותה ל'ישיבת שפחה' וטיפטפתי שעווה על הפטמות שלה, הצבוטות עדיין במצבטים, והשעווה שלא נחתה על הפטמות נחתה על ירכייה. היא שמרה על שקט מופתי והכילה את הכאב. אחר כך צילמתי אותה קצת במצלמה של הimac כאשר היא עוד עם השעווה והמצבטים, ואז אמרתי לה ללכת בשקט למרפסת ולחכות לי שם.
הבאתי את שוט הלוטוס והגאג, וסגרתי את דלת המרפסת מאחורי. קשרתי לה את הגאג, והוריתי לה ללכת לקצה המרפסת ולהישען על המעקה, כך שפניה יהיו ממש קרוב לבוגונוויליה. "את והבוגונווילה תהיו חברות טובות עכשיו" אמרתי, והתחלתי להצליף. "אין לי יותר מדי זמן להתעסק איתך, את תצטרכי לחטוף עכשיו הצלפות חזקות" אמרתי, ומיד הצלפתי בעוצמה רבה ובתדירות גבוהה. אנקות נפלטו מפיה, עד שנשברה והתחילה לבכות. כל הבכי שהיה עצור אצלה השתחרר בבת אחת, והיא מיררה בבכי. לא הפסקתי להצליף עד שנחתה על הרצפה, שבורה. ליטפתי אותה קצת, באתי לשחרר את הגאג אבל היא עצרה את ידי בידה. היא רצתה להישאר עם הגאג. הוריתי לה לעמוד על ארבע והמשכתי להצליף, עד שהתקפלה. היא היתה כבר אדומה למדי, אפשר היה לראות גם באור הירח. אמרתי לה לקום וחיבקתי אותה. עודדתי אותה להמשיך לבכות, אבל הבכי נעצר. מיד סובבתי אותה והצלפתי בעוצמה הגבוהה ביותר, עד שחזרה לבכות ואז אספתי אותה בזרועותי וחיבקתי.
שלחתי אותה לנקות את השעווה מהאולפן ומעצמה בעודה עדיין ממררת בבכי, והבאתי לה טישו. השכבתי אותה על השמיכות, ודחפתי לה את הזין לפה. זה עצר את הבכי, והיא היתה כתינוקת שקיבלה מוצץ. שלפתי את הזין, והתחלתי לזיין אותה, בעוד היא ממשיכה לבכות. יש בזה משו מחרמן לאללה, לזיין מישי בזמן שהיא בוכה (בתנאי כמובן שיודעים שהיא לא בוכה *בגלל* שאני מזיין אותה) . המשכתי לזיין ולתפוס בבשרה עד שהרגשתי שאני עומד לגמור והתרוממתי וגמרתי לה על הפרצוף, ובעזרת האצבע החדרתי לפיה את השפיך והיא בלעה אותו. הוריתי לה להישאר לשכב, הוצאתי את הויברטור מהארון והבאתי אותה לאורגזמה עמוקה ומספקת. נשארתי שכוב איתה וחיבקתי אותה, הרבה יותר זמן מבדרך כלל.
אחר כך הזדיינו שוב בסלון בשקט מופתי אך בלהט לא מבוטל, והיא נרדמה בעודה מחבקת אותי כפיות.
לפני 18 שנים. 8 באוקטובר 2006 בשעה 12:32
