לפני 20 שנים. יום רביעי, 11 באוקטובר 2006 בשעה 18:38
כבר שלושה ימים לא ראיתי אותה, מלבד לשעה בלילה לפני השינה ואולי לכמה דקות סהרוריות בבוקר. היא יוצאת לעבודה איך שהיא קמה וחוזרת מאוחר בלילה. עכשיו 22:30 לדוגמא, והיא עוד לא אפילו התקשרה שהיא בדרך. לימי צילומים יש את הנטייה להתארך, ויש עוד איזה שעה נסיעה אחרי.
גם כשהיא חוזרת, זה לא שאנחנו פנויים ממש לזמן איכות (ואני לא מתכוון בהכרח סקס) . אחרי ששירתה את גחמותיהם של שחקנים ואנשי צוות במשך כל היום אני לא מצפה שיהיה לה כוח אלי ולמצב הרוח שלי. גם במשך היום אין אפשרות לדבר, היא כל הזמן בתפקיד, וגם אני עובד. אז היא חוזרת ונראית לי כל כך יפה ואהובה, ומספרת בעיניים נוצצות ועייפות ואת חוויותיה מהיום, ואני מאזין כמה שאני יכול, ואנחנו מתחבקים ואומרים שמתגעגעים.
אז כך שכבר כמה ימים אני בודד, הבית ריק גם כשאני מתעורר וגם כשהערב יורד וגם כשהלילה כבר עוטף. הפכתי לילד מפתח. אז אני עובד, ומשחק בNBA, ואוכל אוכל בסיסי כי אין לי חשק לבשל רק לעצמי (היא אוכלת בעבודה), ומנסה להתרגל למציאות החדשה.
עצוב לי בלעדיה 😒
____
חצות. עוד לא חזרה.