לפני 17 שנים. 19 בנובמבר 2006 בשעה 12:39
אני מרגיש את הלב שלי מתחיל להתנפץ לרסיסים קטנים. זה כל כך עצוב לי, כל המצב הזה. יש בי בכי שעוד יצא מתישהו, עכשיו הוא רק רובץ שם ומתרבה.
הלכתי למחליף של הספרית הקוקסינלית שלי מגזוז שעזבה. נראה לי שאין לו את המעוף שהיה לה, אבל יצא די בסדר. כשחזרתי עשיתי בלונד, והצטלמתי לפרופ על האיימק.
זהו, אין לי יותר מה להגיד. עצוב לי, ואני חרד מהשיחה עם תהום כשהיא תחזור הביתה.
