היום לא עבר עלי טוב כל כך. הרגשתי שאוב אנרגייה, אכול געגועים, שבור ומדוכא. בכל זאת, התקדמתי עם ההקלטות, וגם קידמתי את נושא ההופעה... מסתמן תאריך, בעוד כחודש. אני אספר ברגע שזה יהיה סגור.
בערב עבדתי כמה שעות עם לקוחות, ולמרות שממש לא היה לי זין לזה לפני שהתחלתי, היתה לזה השפעה טובה, ואני מרגיש עכשיו קצת יותר טוב. אני לבד בדירתי, וזה בסדר. סחטתי לי מיץ אשכוליות אדומות, עם קצת אבסולוט בשביל הנשמה, ואני מתנחם בידיעה שהערב הזה לפחות יעבור ללא דרמות, ובלי כאבים פיזים. עדיין קשה לי לבצע, אפילו פעולות פשוטות כמו להתקלח. כאילו, יהיה לי קר להתפשט וזה, ואז אני ארטב, ואצטרך להסתבן, ולחפוף ראש, וסבון פנים, ולהתנגב אחר כך ולהתלבש חזרה. זה המון עבודה ! ובסופו של דבר אני במילא אצטרך להתקלח גם בעתיד, כך ש...
וזה לא כאילו מישי הולכת לחבק אותי או משו, ואני צריך להיות ריחני.
אז נכון שזה עשוי לגרום לי להרגיש טוב יותר, אבל נדמה לי שאני עדיין לא רוצה להרגיש טוב יותר. הלב עוד לא מוכן להרפות, לשחרר את המצב המשברי. הלב תובע את תשומת הלב הראויה. הוא אומר לי : 'פגעת בי. איכזבת אותי. אתה מרעיב אותי. איפה האוכל שלי? איפה המים? איפה האוויר??' ואני עונה לו : 'ששש, די, תירגע. זה בסדר. תישן....' אבל הוא לא מצליח להירדם.
לפני 17 שנים. 26 בנובמבר 2006 בשעה 20:00