היתה מסיבת פורים נחמדה, הרבה אנשים, הרבה תחפושות.
הזמן עבר די מהר בהשתובבויות ושיחות עמוקות, בנגיעות וטיזינג וריקודים, בהכרויות עם פרצופים חדשים, ברקימה של 'מזימות' לעתיד עם כל מיני שאולי יתגשמו ואולי לא.
בחמש תהום היתה שיכורה בצורה קצת מפחידה, והתחלתי לגרור אותה הביתה. היא כל הזמן אמרה 'די מאמי, אני לא אוהבת שאתה דואג לי, אני אוהבת שאתה משוחרר', אבל לא יכלה לעמוד ישר, והיתה שיכורה בעליל. באמצע כיכר קדומים הורדתי לה את הנעליים כי היא לא הייתה מסוגלת עוד ללכת עליהם. הריצ'רץ' של אחת מהם נקרע והייתי צריך לשכנע אותו להיפתח, וכשהצלחתי סופסוף היא נפלה ונשכבה על הקרקע בצורה מאוזנת להפליא. למרבה המזל כמה עשרות מטרים בהמשך קיבלנו טרמפ נדיב... (תודה רבה! )
היה קשה להעלות אותה הביתה, להפשיט אותה מהמחוך (היא היתה פיראטית סקסית ויפה) ולהלביש אותה בפיג'מה. כל הזמן היא המשיכה למלמל את המנטרה שהיא לא אוהבת שאני דואג לה, וזה היה ממש מעצבן, במיוחד שאלמלא הייתי דואג לה היא עדיין היתה בשירותים בגנון. בסופו של דבר הצלחתי לשכנע אותה לשתות קצת מים ולהלביש אותה בפיג'מה, ואפילו הצלחתי להעביר אותה לצד שלה של המיטה. היא ישנה עכשיו, ואני בודק מדי פעם שהיא נושמת.
היה נחמד הלילה, להיות דנה, זנזונת שמותר לה הכל, וכולן נגעו בי ואני נגעתי בכולן. הכי כיף היה עם פ. הקטנה והמתוקה, אבל גם עם c המכשפת, וש' הרקדנית והמ' שכבר הרבה זמן מתבשל שם משו, ועם ז' שהפכה אותי למתחלף לפני שנתיים והלילה הכריחה אותי יחד עם תהום למצוץ לידיד שלה.
וזהו, הלילה נגמר כאמור קצת מוזר, בלי התרוממות (תרתי) , והפרטנרית הטבעית שלי להתרוממויות ישנה שנת ישרים. לא נורא, יש לנו עוד כמה ימים של זמן איכות פוטנציאלי, ואז שוב שיגרה שוחקת, ואז הסופ"ש הארוך בצימר בגולן. עם כל ההשתובבויות, ועם כל האינטראקציות, בסופו של דבר, מה שהכי חשוב לי, זה מה שקורה איתה. אולי זה עצוב, אולי זה טוב, ואולי זה פשוט מה שזה.
פורים שמח לכולם, הייתי עושה ביד אבל אני חוששת להרגיש בודדה...
שלכם תמיד,
דנה }{
לפני 17 שנים. 3 במרץ 2007 בשעה 4:37
