מתחת לפרווה

זה היה עוד ערב הזוי מסדרת הערבים ההזויים שלי עם דיג'יי עמיאד.

בחמש אחר הצהריים עוד הייתי ברחובות, בחנות ספרים, וקניתי לקופיקו את הספר 'הבלש הצעיר' או משו כזה, לאחר כמה שבועות בהם הלכנו כל פעם לחנות ספרים, וכל פעם הוא התקשה למצוא ספר, וכל פעם זה גרר סאגה סוחטת דמעות מצדו וסוחטת נפשית מצדי. אני מתעכב על הנקודה הזו כי נראה לי שלאחרונה בלהט להתקדם עם המאורעות אני מזניח את הפרטים והתוצאה נהיית פלאסטית.

אניווי, אחר כך עוד הלכנו לאמא שלי (טפו) ושם החלפתי לה מצעים לבקשתה עם הציפיות הכפולות (כמה סימבולי) על הכריות והצורך להפוך את הציפות וליישר את הסדין ועוד כמה דגשים עקרוניים, וגם למלא אוויר בגלגלי כיסא הגלגלים, ולנקות את הפילטר של המזגן. ואז הכנתי טבלה מדויקת עבור קופיקו על פי הנחיות הספר החדש שלו. "אתה ממש מהנדס" הוא החמיא.

מיהרתי חזרה במונית שירות, כי ברבע לשמונה היתה אמורה לאסוף אותי איריס, חברה של הכלה מהחתונה בה הייתי אמור לנגן עם DJ עמיאד, אי שם בערבות באר שבע. הגעתי בשבע וחצי, ואיריס התקשרה ואמרה לי לקחת מונית אליה, לרח' ערבי נחל בגבעתיים, חרף הסיכום שהיא אוספת אותי מהבית. התמרדתי, אמרתי לה לדבר עם בעל השמחה, והיא התקשרה חזרה להגיד שבעל השמחה ויתר על שירותי לאור הקשיים. עוד כמה טלפונים רב כיווניים, במהלכם מצאתי את עצמי מדבר כמו קופיקו : "לא רוצה! לא רוצה לקחת מונית אליה! " (הוא משפיע עלי לרעה הקופיף. הוא מתבגר ואני מתיילד) ובסוף לקחתי מונית לגבעתיים.

איריס התגלתה ככוסית על מרוקאית מעוצבת, וגם החברה שלה סיגל שנהגה. בהתחלה הדרך התארכה בשתיקה, אבל בעודי מרוקן את בקבוק הדיאט פאנטה+ סמירנוף שהכנתי מבעוד מועד השתחררו חרצובות לשוני וסיפרתי להן על הבדסם ועל חלקי בו. לאיריס היו מגפי דומית לכל דבר, וסיגל גם שידרה עוצמה נשית, אם כי יותר משוחררת. הן שאלו שאלות והיו סקרניות, ונראה שהתשובות שלי נושאות חן בעיניהן.

לקראת עשר הגענו לאולם האירועים הגרנדיוזי במשמר הנגב.
האווירה היתה יוקרתית אך יבשושית כמצופה, עמיאד שמח לראות אותי, והתחלתי לפטרל בין הבר לאיריס וסיגל, תוך פיתוח יחסים עם הברמניות המצודדות. הם בחרו ב'פאוור אוף לאב' של פרנקי גוז טו הוליווד לסלואו הראשון שלהם, ואז היו זיקוקים ופירוטכניקה וקונפטי ממכונה מיוחדת. מצלמת רחף על עגורן תיעדה את הכל. מסיבוב לסיבוב היחסים התהדקו עם כל המעורבות, וכשעליתי לנגן הכלה המהממת והפרובוקטיבית התחילה לעגוב עלי. ירדתי על ברכי וניגנתי לרגליה, ובעלה הצטרף ועגב עלי גם הוא, ואז נחתה במוחי ההכרה למה הזמינו אותי. הם פאקינג זוג סוטים, ואני מייצג את הצד הסוטה שלהם בחתונה הזו, בין כל הנורמטיביות הבאר שבעית. הרחבה התחילה להתעורר בעקבות הפעילות שלי, והמסיבה הלכה והתחממה. הכלה ניצלה כל הזדמנות בשביל לרקוד ולהתגפף איתי, והחתן הצטרף גם הוא. התחילו להיות לי 'חברות' ברחבה, וכל פעם הענקתי תשומת לב למישי אחרת.

לקראת אחת איריס וסיגל סימנו לי שהן רוצות ללכת, קיבלתי את הOK מעמיאד, ארזתי את הגיטרה והלכנו. הדרך חזרה היתה כבר הרבה יותר חברותית, כאשר ליקקתי את המגף הדומי של איריס ("פאק, זה ממש עושה לי את זה" היא אמרה בחיוך כן) ועיסיתי את כתפיה התפוסות של סיגל שנהגה ("וואו, אתה מלך, אתה ממש יודע מה אתה עושה") . הן לא התפתו להצעתי לעצור בצד הדרך ושארד להן, והורידו אותי בפלורנטין, אחרי שגיליתי ששכחתי שם את המעיל עם המפתח. טוב שתהום הייתה בבית.

זהו.

זה היה ממש כיף להפיל שתי כוסיות וניליות מרוקאיות, ובכלל, לנגן בחתונה, אבל בתור ונוס בפרווה, סוטה עם תעודות. לא הביאו אותי כי היו צריכים גיטריסט, הביאו אותי כי היו צריכים מישו שיעשה בלאגן.

ועניתי על הציפיות. אני הכוכב של הוידאו של החתונה שלהם (( :