אני חולה, כנראה שהפעם באמת בצורה סופנית. יש לי חום מאתמול, כואב לי לבלוע, יש לי שיעול יבש ואף סתום, אני הוזה כל מיני דברים, בלילה חלמתי על סוס שמתגלה בסוף כחמור (ותהיתי מתוך שינה 'מה באמת ההבדלים ביניהם?') , כואב לי הגוף, ויש לי סחרחורת.
תהום הכינה לי מיצתפוזים, ואז עשתה לי קצת ריגשי, ובסוף הוציאה ממני 200 שקל בשביל זיון. היא עדיין לא מרשה לי לגעת בשדיים שלה, ואפילו שהתחככתי לה על הרגל במבט כלבלבי חולה ונישקתי אותה בעדינות וביקשתי היא לא נתנה, והיתה מוכנה רק תמורת מאתיים שקל. הלכתי לארנק והבאתי לה, אפילו שאני די תפרן לאחרונה. היא חייכה והייתה מרוצה ואמרה שהיא תקנה בזה את החולצה שהיא מדדה אתמול. ואז היא התפשטה, ונראתה יוקרתית ומהממת, ועדיין לא ממש נתנה לי לגעת בה כמו שרציתי, ועמד לי כמו טיל, וכל שניה עמדתי לגמור,, וכל נגיעה שלה בי העבירה בי צמרמורות, עד שבסוף כבר לא יכולתי יותר וגמרתי, ועוד המשיך לעמוד לי כמה דקות.
זה היה מאוד מאוד מחרמן, אבל יקר.... (:
עכשיו היא מכינה לי דגים ופירה.
מחר אני מביא את קופיקו לכל השבוע, אנחנו עושים סדר אלטרנטיבי משולש, בביתה של אחותי. אני מכין סלט תפוחי אדמה ורוד, וקיגל, ומתפקד כ'שר הטקסים' שמביא את ההגדה והדברים בשביל הברכות וכוס הקידוש והצלחת עם הזרוע נטוייה והכל.
אם זה הפוסט האחרון שלי, כפי שאני חושד כי הצללים מתקרבים והכל נהיה חשוך סביבי, דעו שאהבתי אתכם, ושחשבתי עליכם ברגעי האחרונים.
לפני 17 שנים. 31 במרץ 2007 בשעה 14:55
