סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 17 שנים. 30 במרץ 2007 בשעה 16:26

הכל מלא בג'יפה
דבוק בריר מסריח
מגע של עור מזיע
וריח של חרא באוויר

רגשות אנושיים בווליום גבוה מדי מתנגשים זה בזה
כאילו דלוקים כמה מכשירי רדיו וקשר, כל אחד בתחנה שונה, בתדר שונה

הייאוש מבטל את הבושה
הפחד מבצר חומות
ובזכרון נצרבות רק
תמונות עצובות

מתחתית החבית שם הם כלואים ודבוקים
את הפרפר שחג סביב האור ליירט ולהנחית אליהם מבקשים

כמו משאבה ענקית, רק של אנרגיה
כמו וינטלטור הפוך, ששואב את החמצן
כמו מרכז דגירה למחלות הנפש
צריך לעוף רחוק מכאן

reyina​(מתחלפת) - אופטימי לחלוטין

שבת שלום בייב

}}{{
לפני 17 שנים
הגבירה שלי​(שולטת) - שיר שבטוח עוד ילמדו עליו באוניברסיטה.
בחוג לפסיכיטרייה מיתקדמת.
לפני 17 שנים
אושה{אוש} - "כל אחד בתחנה שונה"
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - וואו... לא קשור לכלום?

אני ממש שומעת את זה מולחן לשיר רוק כבד.
לפני 17 שנים
נקיטה​(לא בעסק) - ונוס?
נראה לי, גם לך, לא עובר שבוע קל?
מקווה שהכל יהיה בסדר
כמו שהשיר אומר
ואם לא,פאק של העולם
מה שלא יהיה, צריך לחיות עם זה.
חג שמח מתוק
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י