אתמול עבר בעיקר במנוחה ובצי'טוטים ובריצוי היום השני בעונש שהטילה עלי תהום - לא לגעת בשדייה במשך חודש ימים. העונש הוטל בעקבות זה שכשהורשיתי לגעת בחופשיות בשדייהן של תהום ושל המכשפת בסשן ביום ראשון הבעתי את רצוני שימנעו אותו ממני כי זה יותר מחרמן. אני מאוד מאוד אוהב שדיים, וחשוב לי מאוד לגעת בם, אבל בפמדום יש למניעת המגע קסם מיוחד.
לאורך היום נטרפתי לפרקים מהידיעה שאסור לי לגעת בציצים של תהום, מה גם שהיא טרחה להציג אותם לפני בפוזות מגרות, ומדי פעם ניסיתי לשלוח ידיים והיא חסמה את דרכי. היינו במטבח וחיבקתי אותה וניסיתי לגעת ואמרתי בטון מתחנחן 'די.. אנחנו באהבה עכשיו'... היא ציחקקה ולא נתנה. לפנות ערב היא קשרה אותי במיטה על הגב עם הרגליים פסוקות לרווחה לשם האימון.
בלילה הלכנו לגנון והיה שם ערב די נחמד, אבל אני חייב לציין לרעה את המוסיקה. DJ טל אורלב בחור מקסים, אבל עם מה שהוא ניגן אתמול (אלקטרו מנוכר וצורמני) אפשר היה להחליף אותו בשעתיים של הקלטות של צפצופי פלאפונים , ואחר כך דיסק רצף של קלישאות אייטיז. זו רק דעתי המלומדת, כמובן. כשחזרנו הייתי כנוע למדי, והזדיינו כאשר אני מתאפק בגבורה ומרצוני לא לגעת בבג'ג'ים ואז היא נתנה לי משימה לכתוב בבלוג היום 10 משפטים מהללים על החזה שלה ועוד כמה משפטים מהללים על הגוף שלה. (אני ממש לא אוהב את המילה 'חזה'. כל כך כללית.. חזה בשבילי זה של עוף. או סגנון שחייה... 'שדיים' זה הרבה יותר אלוהי ומלכותי. )
קמתי בתחושה די אפופה ומחורבנת, יש קצת טרדות כלכליות לאחרונה ולא מספיק עבודה, היא כתבה לי הודעה בכלוב לפני שיצאה שמזכירה לי לקיים את המשימה. הרגשתי התנגדות, אני לא מגיב טוב להכתבות בנושא הכתיבה שלי, שבוקעת בזמנה החופשי ובדרכה, ולא הייתי רוצה להפוך את האאוטלט הטהור הזה לזירת שעשועים. ובכלל, כפי שאמא שלי עליה השלום נהגה לומר, לא צריך לקפוץ מקיצוניות לקיצוניות. נברדהלס, עושה רושם שהבטחתי לקיים, סו היר גוז :
השדיים של תהום הם מהמושלמים שנתקלתי בהם אי פעם.
הם לא הכי גדולים אמנם, אבל הם בהחלט משמעותיים ורבי נוכחות.
הם עגולים וחמימים כלחמניות טריות.
הם זקורים בולטים וחצופים, גם ללא חזייה וגם כשהיא שוכבת על הגב.
הם רכים ונעימים, והעור הלבן הצח שעוטף אותם מזכיר קטיפה מלכותית.
הפטמות שלה בדיוק בגודל הרצוי, בולטות ונוכחות אך לא מדי, ועמידות לכאב.
טעמן מתוק תמיד, וכיף למצוץ אותן.
החריץ הנוצר בין שדייה המטריפים של תהום כאשר היא עם מחוך או אפילו חזיה מעלה אוטומטית מחשבות מגרות.
כשהיא רוכנת או מתכופפת מעלי שדייה נראים ככדורי עוצמה ואנרגיה אדירים, אשר דורשים כניעה והתמסרות.
השדיים מחוברים לגוף לבן חלק צעיר וחטוב, עם כפות רגליים מלכותיות, ירכיים דשנות וענוגות, כוס צר חלק וטעים, תחת מלכותי ואגסי עם חור נהנתני ומפונק, מתניים תובעניות ובטן עגלגלה ורכה, ידיים עוצמתיות וחמדניות, כתפיים נשיות עגלגלות ושובבות, צוואר ארוך שעושה חשק לטמון בו את האף ולנעוץ בו שיניים, ופנים מהמיוחדות והעוצמתיות שאדם יזכה לראות במהלך חייו. לסת של סוטה ושפתיים סאדיסטיות וחושניות, לחיים עגלגלות וסמוקות, אף קטן וחמוד, שיער בלונדיני מתולתל וגולש, ועיניים חומות עמוקות חתוליות ורבות הבעה.
ועכשיו - לעבודה. צריך למשוך את העגלה מהבוץ, ולהניע את עצמי הרחק מארץ שיממון. (אני קורא עכשיו לקופיקו את 'המגדל הפורח באוויר'... פאק איזה ספר!)
לפני 17 שנים. 28 במרץ 2007 בשעה 11:37
