אני אשם שאין לך כוח?
אני אשם שאין לך זמן?
אני אשם שאת נרדמת?
אני אשם שאת בוכה?
אני אשם ביחסים שלך עם ההורים שלך?
אני אשם שאת לא מוצאת זיון?
אני אשם שהחיים קשים?
אני אשם שהמחירים גבוהים?
אם אני אשם בתסכולים שלך
הדלת בכיוון ההוא
אם אני אשם בעייפות שלך
יש מיטות אחרות לישון בן
אם אני אשם בכל מה שקורה לך
אז בשביל מה את כאן בכלל
אבל לצעוק עלי באישון הלילה
על דברים שהם בכלל באשמתך
ולהתקרבן בפינה ולצבור בשקט
ואז לפוצץ לי את זה בפרצוף
ולא להעריך את מה שיש
ואת כל מה שעשיתי ועושה
ואת איך שאני דווקא משתדל שלא ליפול עליך
כי אני מבין
כי אני מבין
אז אם זה מה שיש לך לתת
ואם זה מה שיש לך לתרום
ואם המטבח הזה חם מדי בשבילך
ואם את לא עומדת בטמפו ובמקצב
ואם את הארס שלך את מפנה כלפי
ואם את מצליחה לראות רק את עצמך
ואם את ממילא לא מאושרת
ואם החיים גדולים עליך
ואם אני אשם
ואם אני זה מה שמפריע לך
ואם זה אוכל אותך כל פעם שהספוט עלי
הדלת בכיוון ההוא
לפני 17 שנים. 19 במאי 2007 בשעה 8:06