שכחתי לספר שאחד הדברים שהכי עזרו לי בגמילה מניקוטין היה המוצץ. קניתי אותו בסופרפארם, ורוד עם פטמה גדולה, והסתובבתי איתו בלי בושה כל השנה, בעבודה, בדרך לבריכה, בבית ובבילויים. הייתי מתהלך עצבני ומיוזע ברחוב עם גופיה, אגרופים קפוצים, כתפיים דרוכות ומוצץ, ואם מישו היה שואל אותי בשביל מה המוצץ הייתי עונה: ״בשביל שלא אהרוג אותך!״. אני חושב שאם היו משווקים מוצצים למבוגרים וזה היה נחשב נורמטיבי, היו הרבה פחות הפרעות אכילה, התמכרויות ומלחמות בעולם.
בינואר התחלתי מפגשים עם תזונאית. היא הסתכלה על יומן האכילה שהכנתי מהשבועיים שקדמו לפגישה והזדעזעה עד עמקי נשמתה. הייתי מכור כבד לדיאט פטל. (״מה דעתך על *מים*??״) האכילה היתה בלתי מסודרת ובלתי מאוזנת בעליל ובוצעה ״בהמשכים״. כשחזרתי הביתה מהמפגש הראשון חמוש בתפריט החדש, תיארתי אותו לתהום ואמרתי לה שזה כמובן לא מחייב אותה בשום צורה ושהיא יכולה להמשיך לאכול איך ומה שבא לה. להפתעתי היא דווקא נדלקה על הרעיון, ומאז ואילך עשינו שינוי יסודי בהרגלי האכילה שלנו. אני עדיין נפגש עם התזונאית מדי 10 ימים.
תהום בילתה את שלושת החודשים הראשונים של 2018 בבית, לאחר שהתפטרה מעבודתה. היא הרגישה שהיא צריכה לקחת את הזמן הפעם ולחפש משו חדש וטוב, כי די סבלה בשתי העבודות האחרונות שלה. היא אפילו לא היתה בטוחה שרוצה להמשיך באותו התחום.
הנוכחות שלה בבית הכבידה עלי שכן אני עובד בו, והיא התקשתה להבין את ההפרדה הנדרשת. כשהייתי יוצא להפסקה לרגע באמצע הקלטה שואבת ותובענית והולך למטבח לנוח מהחפירות של הלקוחות היא היתה מתחילה לדבר איתי על ענייני דיומא, והמשיכה לעשות את זה גם כשהסברתי, הפצרתי, והתעצבנתי. אז יצא שמתוך שלושה אנשים שהתגוררו בבית ושהו בו כל הזמן רק אני עבדתי, לרוב בסבל, והמחנק היה רב.
הזמן בבית גם נתן לה זמן להתכתב ולפלרטט באפליקציות, ובסוף מרץ היא יצאה להיפגש עם רופ״ש שהכירה. כשחזרה לאחר מספר שעות סיפרה שאחרי דרינק קצר הם הלכו אליו והתנפלו זה על זה בסקס תשוקתי ונוטף. שהוא ירד לה מדהים והם התגפפו והזדיינו והיא מצצה לו וישבה לו על הפרצוף וכו׳ וכו׳. היא סיפרה את כל זה בעודי מלקק לה את התחת לפנות בוקר, וציינה שהיא הולכת להיפגש איתו שוב בעוד מספר ימים, ושהפעם תנעל אותי בחגורת הצניעות לפני שתלך.
למחרת ובימים עד הפגישה הבאה עם הרופ״ש התשוקה פרחה בינינו. עשינו הרבה סקס עם תנוחות ואביזרים והיה מאוד נחמד להרגיש אותה חיה, עוצמתית, חתולית ומינית שוב. בשישי בערב היא נעלה אותי ולקחה מונית אליו. התחושה המזדחלת המוכרת של עלבון/ריגוש/אובססיה/ערפל/תשוקה/כאב/עונג/קנאה/פחד/בלבול/חרדה/אהבה עלתה לי בבית החזה ובגרון בעודי בודק במסך המחשב בלהיטות אם ומתי היא מחוברת במסנג׳ר. ראיתי את הנקודה הירוקה נעלמת, ואת ספירת הדקות מתארכת. 4 דקות. 23 דקות. 37 דקות. שעה. שעתיים. הנקודה חזרה לזמן קצר ונעלמה שוב. הדמיון שלי התפרע והשתולל כמו שור מועד.
לקראת 4 לפנות בוקר היא כתבה לי לפתע. ״לוליייי…״
היא כתבה שהיא לא מצליחה להזמין מונית לשכונה בה הוא גר ושאלה אם אני יכול לבוא לאסוף אותה. הזמנתי קארטוגו ונסעתי לצד השני של העיר. חיכיתי למטה בסבלנות עד שירדה, מחוייכת ונצחונית. במהלך הנסיעה היא סיפרה איך על ההתחלה הוא עטף אותה בתשוקה ובנשיקות לוהטות ואיך הם התגעגעו זה לזו ואיזה מדהים היה ושהיו לה אורגזמות עוצמתיות. בבית ליקקתי לה את הכוס והתחת והגמרתי אותה עוד, והיא שיחררה אותי מהטריינר וגמרתי גם אני, מחורפן מכאב, עונג, כניעה ואהבה.
בשבוע לאחר מכן הם שוב קבעו להיפגש. היא שוב נעלה אותי, ולראות אותה מתאפרת ומתארגנת עבורו דקר אותי מבפנים. היא חיכתה לטלפון ממנו בשביל לצאת לדרך, אך הטלפון בושש להגיע. ראיתי שהיא נפגעת ושבטחונה מתערער.
ניסיתי להרים לה. אמרתי לה כמה היא מדהימה וסקסית ויפהפיה וכובשת. ושאם הוא לא יתקשר מאיזושהי סיבה זה קשור אליו, לא אליה, ושאני דווקא אשמח לבלות איתה את הלילה ולעשות כל מה שתרצה.
בכמעט שעה איחור הוא התקשר ואמר שבטעות נרדם. היא התאוששה ויצאה לדרך. הצעתי לה שתכתוב לי ואאסוף אותה כשתסיים כמו בפעם שעברה, והיא ענתה שאין צורך: ״זה היה מאוד משפיל עבורך…״ . לא הייתי בטוח מה זה אומר שהיא מרחמת עלי פתאום, אבל זה לא עשה לי הרגשה טובה.
כשחזרה לפנות בוקר ושחררה את הטריינר היא נשכבה במיטה על הבטן והורתה לי ללקק לה את התחת. היא סיפרה שהפעם היא נתנה לו לזיין אותה בתחת. ושהוא גם גמר לה בתחת. פעמיים. בין ליקוק לליקוק שאלתי בטון רך וגבוה, מסכן ומגומגם אם זה היה עם או בלי קונדום. היא השתהתה לרגע ואז ירתה: ״בלי.״
ליקקתי עוד קצת עם מחשבות מתרוצצות והולמות. היא כבר היתה על סף הירדמות אניווי. קמתי בלב כבד והלכתי לשטוף את הפה והפנים, ואז למחשב לקרוא על מחלות מין ותקופת חלון.
