לפני 5 שנים. 28 באוקטובר 2019 בשעה 17:46
בימים האחרונים המוטו שלי הוא ״מה יגרום לך לשנוא את עצמך פחות?״. זה בא כשאני מתלבט אם ללכת לג׳ים או לא, אם לחרוג מתכנית האכילה, אם לבצע מטלות ואם לצאת על אנשים ולהגיד להם מה אני חושב עליהם או להגיב בצורה חכמה ומתונה.
אני גם אפילו לא בטוח שהבחירות ה״נכונות״ הן באמת הנכונות. יכול להיות שהייתי מעדיף את עצמי מתפרץ ומתפוצץ מאשר קפוא ומוחזק. אבל כנראה שזו השפעתו של קוקטייל בגרות ופכחון.
זו בעצם תחושה של המתנה לשומדבר, של קיפאון רתוע ונמנע. זה יכול היה להיות בסדר, סוג של שלווה, אלמלא מתחת לכל שכבות הקרח עדיין היה פועם לב פצוע ושותת. הבידוד מונע פגיעה נוספת אבל גם לא מאפשר טיפול והחלמה.
והיצר, גם כשהוא מתעורר ובוער לרגע, מיד נכבה כמו פחמים רטובים.
