מתחת לפרווה

האמת זה לא כל כך נורא.

אמנם כל נים בנפש ובהוויה זועק, ואמנם זה כמו טראומה טרייה מכה בגלים, כמו בשורה מרה שכל כמה דקות נזכרים בה שוב ומזדעזעים מחדש. אמנם אני בספק אם אוכל להירדם, ומחר בבוקר צריך לקום בשש ולהכין סנדוויצ'ים ולקחת את קופיקו לבצפר. עד שאחזור מהסיבוב הזה בסביבות תשע בבוקר, היא אמרה, היא כבר תחזור.

התכניות השתנו במעט, ובמקום ללכת אליו הם נפגשים בדנג'ן ואז הולכים אליו. היא יצאה לפני כחצי שעה, אחרי שמאז שהשכבתי את קופיקו אני עבדתי והיא ישנה, ואז התעוררה והתחילה להתארגן. את התיק היא הכינה עוד קודם, עם המון אביזרים והמון קונדומים. היא היתה אחראית והכינה רשימה של כל מה שהיא לקחה. בזמן שהיא התארגנה התקשיתי להמשיך לעבוד וכל פעם באתי וליקקתי לה את הרגליים ואוננתי בזמן שהיא התאפרה. ביקשתי לחבק אותה והיא אמרה בלעג : " כל החיבוקים האלה... שווה לעשות את זה כל יום " וציחקקה את הציחקוק הדומי הכובש שלה.

אניווי, אני שותה קוורבו, וכל זה מאוד מסעיר ומאוד כואב ומאוד מחרמן, והדעת שלי נטרפת בין שני קטבים מגנטיים, אחד שלוחץ על הגז וקורא להקצנה, ואחר שנפגע, שנרעש, שמתפרק לרסיסים. למשל, במחשבותי הנסתרות אני מדמיין אותה נכבשת וכובשת, מתאהבת בו, מתלהבת ממנו. אני מדמיין לילה סוער ורומנטי ובלתי נשכח שהיא מבלה איתו, ומשפיע גם עליה. ואיך הקשר ביניהם מתהדק במהרה ואיך היא הופכת אותי לצעצוע שלה בעקבות זה, כשאני, חסר יכולת להתנגד למימוש הכל כך נגיש לפנטזיות הכי קיצוניות ואפלות ונוראות שלי, נכנס עמה, איתם, לסחרור מטורף שנגמר באובדן שלא יהיה לי במי להאשים בו אלא רק את עצמי.

ואז אני מוצא את עצמי מנקה את ביתם ונאלץ לסגוד לו, ותמה איפה המשחק ואיפה המציאות, ו... לא. זה הרי לא פאקינג מה שיקרה. כאן זה לא רוסיה (:


מה שאני בעצם מנסה לומר זה שאני חצוי. כי מצד אחד אני חושב על כל מיני מצבים שאנחנו יוצאים בשלישיה והם הולכים מחובקים ואני מדדה אחריהם, ושתהום משתמשת בי כמשרת אישי ולוקחת ממני כל מה שאפשר לקחת, תחת איום נטישה, ומצד שני, זה מרגיש פאקינג רע ! כאילו, זה פאקינג כואב ומקשה על הנשימה. מצד שלישי היא באמת נראתה יפה מתמיד הלילה, וזה מן הסתם גם כי היא זורחת עקב ניצני התאהבות, וגם כי היא מרגישה מאוד חזק את האהבה והמסירות שלי.

או משו.

אלו היו, כמה שניות שלקח לכם לרפרף על זה, על איך אני מרגיש כשאהובתי ומלכתי היחידה יוצאת עם גבר זר ותיק עם אביזרים שרובם שלי, בעוד אני קבור בבית ושומר על הבן שלי, ועובד, וזהו.

לילה טוב.