מתחת לפרווה

קמתי מוקדם והתניידתי לפגישה עם פקידת הסעד.

השיחה התנהלה בסדר מבחינתי, כאשר היו לי תשובות מנומקות ורבות מחשבה ורגש לכל אחת מהטענות שהשמיעה. הבהרתי לה שהעיקרון שמנחה אותה הוא גם העיקרון שמנחה אותי, של אי חשיפה של הילד לתכנים מיניים או בדסמים, וחילוקי הדעות הם רק בשוליים, לגבי דברים ספציפים שלדעתה מהווים חשיפה לא ראוייה ולדעתי לא.

לאורך כל השיחה היה ברור שבדסם בעיניה זה משו שלילי, רע, ולא נורמטיבי ולא רק בהקשר של חשיפה לילדים. בסוף השיחה היא סיכמה שלדעת הגורמים שמעליה יש בעיה חמורה, והם ייתיעצו ויתכן שיחליטו לשנות את הסדרי הראייה כך שלא ישן אצלי, לכל הפחות. וכל זאת כאמור, כשהילד לא מראה בעיות ולהיפך, הציג שיפור דרמטי השנה בכל הפרמטרים, ולא מעט גם בזכות הדאגה והטיפול שלי.

היא גם הפגינה חוסר הבנה ותפיסה מוטעית לגבי נקודות רבות, התקשתה להאמין שאנחנו לא עוסקים בפעילות בדסמית כאשר הוא נמצא כאן (למרות שכל מי שקורא את הבלוג שלי יודע זאת היטב, ובכלל כל מי שאי פעם התנסה בסאדו בטוח מבין שאי אפשר לעשות את זה בדירת שניים וחצי חדרים כאשר ילד ישן באחד מהם) , הביטה בי בתמיהה מזלזלת כשאמרתי שהבלוג הוא חלק מהיצירה האמנותית שלי, חזרה שוב על האגדה שהומצאה פעם על ידי אמא של קופיקו שכשהוא שאל אותי מה זה זונה לקחתי אותו כביכול לתל ברוך לראות זונות (מה שלא היה ולא נברא) , התעכבה רבות על זה שכתבתי שקופיקו ראה את התכנית של עדי אשכנזי (ולא כשהוא היה איתי) והבעתי שמחה שהוא לא רואה בזה משו שלילי או מפחיד אלא משו מיני, הזדעזעה שוב מזה שלקחתי אותו ליריד הפירסינג בדנג'ן למרות שדברים כאלו מוצגים בערוץ 8 בשבת בצהריים, ובאופן כללי שמה את כל המשקל על הדברים האלה, ולא על כל שאר הפעילות שלי עם קופיקו, שלחלקה היתה מודעת ולחלקה לא. אה, היא גם ממש רעמה והתעצבנה על זה שנתתי לו את הפירוש המלא והנכון למילה 'סטוצים' כששאל, בעקבות כתבה שקרא בעיתון. רק שהיא זכרה את זה שעניתי "מזדיינים והולכים", ורק אחרי שאיתגרתי אותה לבדוק היא ראתה שזה ממש לא היה כך. בכל מקרה, זה לא היה הניסוח שלי שהפריע לה, אלא עצם העובדה שפירשתי לילד בן 9.5 את המילה 'סטוצים'.

כשסיפרתי לה על הדברים שאני עושה איתו שלא קשורים בשום דרך למיניות (וזה הרוב המוחלט לגמרי של הדברים בכל מדד שהוא) היא שאלה בתוכחה : "אז למה על זה אתה לא כותב?" ... היו לה על השולחן כמה דפים מודפסים עם ציטוטים מתוך הבלוג שלי, מוצאים מהקשר, וכמובן, רק הקטעים ה"מרשיעים". היא סירבה להגיד לי מי אותה נשמה טהורה שמעבירה לה את הציטוטים, אבל הבנתי ממנה שזה כנראה לא אשתי לשעבר. זה כנראה מישו מהקהילה. בעצם נראה לי שמישי.

את האיום לשנות את הסדרי הראייה ולהגביל את הקשר שלי איתו היא זרקה בסוף השיחה, כשכבר עמדתי ללכת. כל הדרך חזרה חשבתי על האפשרות שדבר כזה יקרה, וג'יזס, האם זו טובת הילד? לקרוע אותו מאבא שלו? ועוד על איזה רקע.... ואיך היא מתכננת להסביר לו את זה? ומה יעשה עם קונפליקט הנאמנות שהיא תיצור לו לנצח, בין הממסד לבין האב? אם יש דרך להפוך ילד לאנרכיסט ולפושע, זו הדרך. זה מזעזע אותי שהמוסרניות והשמרנות והבורות שלהם שם, וכנראה גם הרקע הדתי-מסורתי, בשילוב עם הכוח החוקי שיש להם, והיובש והיעדר האיכפתיות של המערכת בכלל, יכולים לזעזע כך בשרירותיות את חייהם של אנשים, על לא עוול בכפם.

בכל מקרה, גם אם תיפול אצלם החלטה אומללה כזו, אני אלחם בה בכל כוחי. ונראה לי שאצטרך עזרה.