לפני 5 שנים. 28 בספטמבר 2019 בשעה 13:58
כמעט
כולכם אותו אחד
כמעט
כולכם אותו כאב
כמעט
אותו פספוס
כמעט
אותו מקום שווה בלב
זה כי אני כמעט ולא מפלה
בין אהבה שהתנדפה
לאהבה שנפלה
כמעט.
וזה נכון שהקרבה עושה הכל כואב יותר
רק חלומות מנופצים
וחלומות נפיצים
על אש
על חם
על עור ועור
על מסוכן אבל נוגעים
אסור לי לגעת
אסור לי לבקש לשים את היד במדורה
למרות שזה כבר לא נראה לי מפחיד
ואני רוצה נורא.
ואני כבר לא שורטת.
ואני מתחרטת
ואני שונה.
אבל גם המקום, והזמן
