עושים טעויות

מרב עייפות, אני לא נרדם

כתבתי היום כמה וכמה ועוד כמה בקשות למידע.

להמון ספקים של כול מיני דברים מורכבים ופשוטים.

כתבתי וכתבתי וכתבתי.

ועכשיו אני רוצה אחת לעצמי:

דרוש חור רעב, ולא חושב, ללא רצון להמון, למעט תשומת לב כשיש לי את הזמן לנעוץ בו רגע.

לא באמת.

את מה שאני צריך לא אמצא במודעה.

עכשיו כשאני אסוף, ממוקד, הכל הולך לכיוונים שבחרתי, הקטנתי את הסחות הבית, סילקתי מחיי סרחים עודפים, בורות שחורים של צומי, לא מעט נושאי מטען שלילי. עכשיו אני מרגיש מפוזר לכל עבר, ערום, חשוף, ולא מרוכז.

מח דפוק

חיים אחלה בצד חוסר מתמיד

חז"ל אמרו, מרעיבו משביעו, משביעו מרכיבו. לא היו כאילו חכמים, או שכן?

היום הכי רע עם היום הכי טוב, באותו יום.

תעזבו כמה אני מותש מערבוב הזה

איך אנשים סובלים להיות לידי לעיתים לא ברור

זה השניה הזו,

אחרי שגל של געגוע עובר בי,

מחרב כל מחשבה,

משאיר את הבטן מקווצת,

את האף מלא בריח שערך,

את היד קופצת את שדך הקטן,

את החיוך שלך חקוק בעיני,

והכל בזכרון,

השנייה אחרי,

של המרחק,

והזמן שעבר,

השניה של אחרי,

ואז מרוקן.

סדק קל, שבר מתפתח, ואז דבר רץ.

בסופו של דבר אלפי רסיסים.

הימים שהכל קל, הימים שהכל דופק כמו שצריך, המכה הקטנה בכנף, השנייה שאחרי כשאני יודע, שזה לא מכה קלה, אלה הסדק שמתחיל לרוץ.

הילד שבי שמחפש למצוא המקום המדויק להכניס את האצבע ולסתום את החור שבסכר.

היום של אחרי, מחפש את המטאטא והדבק.

יש חוטים כאילו שחותכים לי באני,

בין כול חלק טוב שלי,

לוחצים, מפרידים, משאירים אותי כמעט מדמם.

עובי שונה, וצבע שונה, הם מבתרים לעיתים שרירים, ולעיתים מחשבות.

לפעמים הם חותכים זיכרונות.

חוטים מחזיקים את הכאב והשמחה יחד, בין שכבות של מעשים וחלומות.

לעיתים הם תפורים בי, במקום שבו צלקות מחברות ורק החוט נשאר.

השם שלך, הוא חוט.

המחשבה עליך חוט.

הגעגוע. חוט, או חבל.

בפני, ואז בפני מי שחשוב שלא הכל בסדר.

שהמרכז שלי לא מוצא איזון.

שהנחמות הוותיקות לא עובדות.

שלחדשות אין טעם, או חדשנות עבורי.

צעדים שקטים ומדודים, במקום לא מוכר.

הליכה בלי גלים.

"לכל אדם יש שני חיים, אילו לפני שהוא הבין שחיים רק פעם אחת, ואילו שאחרי"

אני מנהל כאבים אישיים, מקיא כאבים אחרים, מעניק כאבים מסוג נוסף.

אני אוצר כאבים, עוצר רגשות, נוצר זכרונות, ומדחיק ומחביא אותם מתחת לשטיח. 

אני פה כולי, וכולי בשום (או בזום) מקום.

מחפש תירוץ והכנה לפרידות חדשות מדברים ישנים.

מחפש משמעות.

מחפש להודות.

על אכזבות

אבל קשה לי עם עצמי

העולם מתגלגל

אני מתעגל

בסופו של דבר אלמד לספוג מכות מסויימות

אבל חלקן, לא צריכות ל ספג, הן לא צריכות לנחות

אז אני מחפש את הטכניקה הזו, שבה אני מתכופף באלגנטיות מתחת לאגרוף המתקרב  ואפילו משחרר ג'אב מכוון היטב לפרצופה של הצרה מולי.

אבל, במקום אני סופג, ומנסה לא להקיא.

בין הבלוגים

בין המילים

בין השיכחה

הרעב

 ההבלגה

היום יום

הקורונה

העייפות